ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חולין דף נא - גמרא דף יומי
(נא. באמצע – נב באמצע)
טריפת נפולה – בהמה שנפלה
חלק א – מתי חוששים לנפילה
A. כשנפלה, מתי בכ"ז אינה נפולה
א. רב הונא - ירדה מעצמה, אינה נפולה
רב הונא – הניחה למעלה ומצאה למטה (ואינה עומדת):
1. מניחים שירדה בכוונה + 2. כשיורדת בכוונה, גם אם בפועל נפצעה, אינה "נפולה".
שאלה על הגדי של רבינא שירד מהארובה, האם אומדת עצמה לקפוץ גם בלי שיש לה במה להיתלות? רב אשי – כן.
[אגב הגדי של רבינא – סיפור על כבשה שלא נפלה, ומשום מה גררה רגליים אחוריות,
רבינא חשש לשדרה שנפסקה (וכן היה במציאות באותו מקרה),
אך רב יימר (וכן ההלכה) - זאת התקבצות ומותרת, כי לזה יש יותר סיכוי].
(דילוג – נא. רבע תחתון)
ו. (נא: רבע עליון) ר"נ – זריקה על הקרקע בבית המטבחיים – לא חוששים.
רב יצחק בר שמואל בר מרתא הסביר (ע"פ רב) – מכין עצמו לנפילה (נועץ ציפורניו).
ג. רב מנשי - גנבי אילים
בהוצאת האילים – אינם נפולים (נזהרים וזורקים על המותניים),
בהחזרתם: מיראה – נפולים, מתשובה – אינם נפולים.
B. מכות שונות
ב. רב הונא - מלחמת שוורים (נא. רבע תחתון)
רב הונא -
לא נפלו (אפילו שהם כאובים) – לא חוששים (זה רק חום מהמכה),
נפלו – חוששים לנפולה.
ד. ר"י-רב - הכאה במקל (נא. 4+ ברחבות)
אם ראש (קצה, (או קשרים שבאמצעה)) המקל הכה באמצע גבה – חוששים,
לכן: אם הכה לאורכה – רק אם המקל קצר ונגמר באמצע גבה – חוששים, אם הכה מהצד באמצע – חוששים.
ה. ר"נ – לידה אינה ריסוק איברים לוולד.
(רמב"ן – החידוש אפילו שנתקשתה בלידתה).
ניסיונות להביא ראיה:
1. רבא – תינוק בן יומו מטמא בזיבה, ואם לידה יכולה לרסק איברים – ניתן לתלות הזיבה בלידה ולא יטמא. דחייה – אולי באמת מטמא רק יוצא דופן.
2-3. בהמה בת יומה אינה מוקצה ומותרת באכילה בו ביום.
2- לגבי עגל – נעמיד ביוצא דופן (או שלא נתקשתה בלידה).
3 – לגבי בכור (שא"א להעמיד ביוצא דופן) – שעמד על רגליו.
חלק ב – דין נפולה (נא: לפני האמצע)
החשש – ריסוק איברים.
כדי להתיר צריך: בדיקה + או עמדה או מעת לעת.
א. בהלכה – ר"י-רב – לא צריך בדיקה, רב חייא בר אשי – צריך.
ב. לא צריך עמדה או הלכה ממש, אלא:
בעמדה – רב – מספיק פשטה ידה לעמוד, רב חסדא (מקל) מספיק ניערה ידה.
בהלכה – רב – מספיק עקרה רגלה.
ג. איזו בדיקה צריך
לשיטת רש"י הבדיקה היא לטריפות אחרות (ולא לריסוק איברים) -
אמימר-רב דימי – כנגד בית המעיים (נקרעה רוב הכרס, ניקבו המעיים),
רב פפא – כנגד בית החלל כולו (גם נשברו רוב צלעות או נעקרו חוליות מהשדרה).
סימנים (קנה וושט) לא צריך לבדוק (רב אשי).
חלק ג – נפילת עוף
א. החומר שעליו נפלה
| חוששים | לא חוששים | |
1. על המים | לא שט | שט מלוא אורכו (אך לא בגלל זרימת המים). | |
2. סדין מתוח | מתוח | לא מתוח מתוח אך מקופלת (לא מתוח ממש) | |
3. רשת | קשרים קרובים | קשרים רחוקים | |
4. פשתן |
| ||
| חבילות | נפל באמצע | נפל בשיפוע |
נפרדים על הקרקע | רק כתוש | כתוש וסרוק | |
ביזרי (אגודות קטנות) | יש בו קשרים ולכן חוששים |
| |
נעורת (מה שנושר אחרי הסירוק) | דקתא (רגיל) | דקדקתא (דקה מאוד) | |
5. נברא (סיב הדקל) | ברגיל | כשנחלק לרצועות | |
6. אפר | מנופה | לא מנופה (אוורירי) | |
7. חול | גס | דק (הגרגירים מחליקים) | |
8. אבק דרכים | חוששים |
| |
9. תבן | בזיגא (חבילה) | לא בחבילה | |
10. גרעינים | חיטים, שעורים | קטניות, אפונים - מחליקים | |
|
|
| |
ב. נפלה על ידי מלכודת דיבוק
רב אשי מתיר, אמימר אוסר.
במה נחלקו:
(נתפסה בכנף אחת יותר קל מבשתיהן).
| כנף אחת | שתי כנפיים |
1. | מותר | מחלוקת |
2. | מחלוקת | אסור |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
