ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
אני רואה צורך לקרוא מספר מלים של הרב צבי יהודה הנוגעים לעניננו ואולי יש כאן הדרכה למעשה מה נעשה אחרי הכינוס הזה. בדבריו "לא תגורו" - "על זה עתידים ליתן את הדין גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב", והוא אומר בתוך דבריו "אין שום צד היתר לאיסור תורה זה של מסירת קרקעותינו לגויים ח"ו לצמיתות ובהחלט ולפיכך", ופה יש הוראה למעשה, "החיוב על כל אדם מישראל ועל כל גדול בתורה בישראל ועל כל איש צבא בישראל למנוע ולעכב את זה בכל האומץ והעוז ומן השמיים יסייעונו".
פשוט הממשלה שברה את כל הכלים, שברה את כל הקוים האדומים ואנו צריכים לנהוג בהתאם, ללחום במסירות נפש ולא לתת את הר הבית ח"ו שיצא מרשותנו ומבעלותנו. במסירות נפש כפשוטה. אינני רואה דרך אחרת, בלי הר הבית מה הטעם לתל אביב ולאשקלון ולשאר המקומות בא"י? בלי לב אין מקום לשאר האיברים! אני אומר את הדברים שיוצאים מלבבות כולנו.
איננו עושים כנס חד- פעמי אלא שרשרת של פעילויות הולכות וגוברות והאש תלך ותבער מהר להר ומגבעה לגבעה בכל ארץ ישראל, עד שיתברר שהמיעוט הקטן הזה, המטומטם הזה, אני אומר מטומטם כמו שחז"ל אמרו "ונטמתם" - ונטמתם, מטומטמים, מושכים אותנו כעת למלחמה אזורית כללית ע"י שנותנים לאויבנו כח ומאפשרים לו להתגבר ואח"כ הוא ימשוך את כל הערבים בסביבה למלחמה נגדנו, מטומטמים! ראש הממשלה וחבריו השמאלנים כולם מטומטמים כפשוטם, מותר להגיד את המילה וחייבים להגיד את המלה הזו. שקרנים! מבטיחים ולא מקיימים. אני אומר שקרן, זו תכונה אצלו, עומד ומבטיח ומבטיח וכל שבוע חוזר מהבטחותיו הקודמות, הכל נשבר! ועל כן אנחנו חייבים לפעול בכל הכח, כל מי שמעורר לעשות איזושהי פעולה - הכל בברכתם של הרבנים.
התעוררו לבוא ביום ראשון ושני לעורר ישיבות שיבואו לשהות ביום ראשון ושני ולמלא את ירושלים ותלמידי הישיבה יבורכו וצריכים לעשות זאת.
עכשיו בעז"ה נצא ונתפלל מנחה בכותל ונלך סביב הר הבית ונבטא שהתפללנו כל הזמן להר הבית, לא לכותל, הטמבלים המטומטמים האלה חשבו שאנחנו מתפללים לכותל.
איני הולך להיכנס עכשיו לכל ההסברות. אני רק אסיים. הרב צבי יהודה פעם הסביר לי "עז פנים לגיהנם ובושת פנים לגן עדן" - הוא שאל, אולי בשם הרב הוא הסביר את זה, למה נאמר "עז פנים לגיהנם"? כתוב שבגן עדן יש עונשים, שכל אחד נכווה מחופתו של חברו, אז למה צריך לתת גיהנם? הרב צבי יהודה הסביר לי ואמר שעזי פנים הם לא נכוים משום דבר, לכן אין ברירה, עונשם יכול להיות רק בגיהנם.
היום תורצה לי גם קושיה גדולה מאד שהמשך המשנה הזו "עז פנים לגיהנם ובושת פנים לגן עדן" הוא "ויהי רצון מלפניך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך", וכולם מקשים - מה זה עושה פה באמצע פרק ה' בפרקי אבות? מקומו של הדבר הזה לא באמצע הפרק! באמת הגר"א אומר שזו טעות וזה צריך להיות בסוף הפרק. אבל המהר"ל ועוד מפרשים אחרים מסבירים שזה שייך באמצע. עכשיו מובן, עז פנים! עז פנים! אין מילה יותר חריפה לומר לחוצפן הזה! עז פנים! והמשנה קבעה את מקומו. ואנו ממשיכים את המשנה ואומרים "יהי רצון מלפניך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך". וכך זה יהיה בעז"ה במהרה בימינו.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
