ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כג: במשנה – כד: במשנה)
[עוד דוגמאות ל"כשר ב-A פסול בB" ולהפך. יש מבנה קבוע בגמרא – שהיה הו"א לעשות קל וחומר מאחד לשני, ולכן יש לימוד שפסול].
א. משנה - פרה בשחיטה ועגלה בעריפה
מקור:
פשט: דברים כא – "וערפו שם את העגלה בנחל", במדבר יט – "ושחט אותה לפניו".
מניין שגם מעכב? (שהרי לכאורה ניתן לעשות קל וחומר מאחד לשני להכשיר)
בפרה:
1. זאת חוקת התורה – דווקא בשחיטה כפי שכתוב בה.
דחייה – לגבי קידוש השעירים ביו"כ בקריאת שם בלי גורל (בק"ו משאר הקרבנות) לא הסתפקו ב"והיתה זאת לכם לחוקת עולם" אלא הצריכו לימוד ("ועשהו חטאת").
2. "העגלה הערופה בנחל" (מיותר) – רק זאת ערופה.
בעגלה:
"וערפו שם את העגלה" (מיותר, מהרש"ל) - דווקא בעריפה ולא בשחיטה.
ב. משנה - כהנים במומים ולויים בשנים
A. מקור
פשט – כהנים (ויקרא כא,יז) – "איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום, לא יקרב להקריב לחם אלוקיו". לויים - (במדבר ד) – מפקד הלויים היה מ30 עד 50, למשל "מבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה, כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא" (פסוק מז).
מניין שמעכב (שלכאורה ניתן לעשות קל וחומר מזה לזה) -
"זאת אשר ללויים, מבן חמש ועשרים..." (במדבר ח, כד), כל ההקדמה מיותר ובאה ללמד:
בלויים – "זאת אשר ללויים..." – ולא מומים.
בכהנים – "זאת אשר ללויים..." – דווקא ללויים ולא לכהנים.
B. עוד על הלויים
a. הגבלת הגיל בלויים – דווקא לעבודת הפירוק, ולא בבית עולמים.
מקור:
ברייתא א – "עבודת עבודה ועבודת משא" – רק כשיש גם עבודת משא.
ברייתא ב (כד. 6-) – (רש"י) – "ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים" – כולם כאחד, גם זקנים.
הגבלה במקדש -
(ברייתא ב) מהמשך הפסוק "להשמיע קול אחד" – נפסלים בקול (רמב"ם – רק לשירה, לא לנעילת שערים).
b. גיל המינימום בלויים
בהרבה פסוקים – שלושים, ואילו ב"זאת אשר ללויים מבן חמש ועשרים שנה...".
מפשרת הברייתא – לומד מ25, עובד מ30.
[אגב, תלמיד שלא רואה ברכה בלימודו, מתי יתייאש:
ת"ק – 5 שנים (מהלויים), רי"ס – 3 (מלימוד הכשדית לדניאל וחבריו). (במה נחלקו – מאיפה ללמוד את שאר הלימודים, מהמשכן (קשה מהרגיל) או מכשדית (קל מהרגיל)?].
(כד. 6-)
C. עוד על גיל הכהנים
a. ברייתא ב – משתי שערות (וכן ברייתא ג-ד, ויש ב-ד מקור ("איש מזרעך לדורותם"),
עד שיזקין (גמ' – עד שירתת). (מדלגים מכד: 3-12).
b. ברייתא ג –רבי – מדרבנן מגיל 20, רב חסדא – "ויעמידו את הלויים (=כהנים, כריב"ל) מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת ה'" (עזרא ג). ות"ק – זה דווקא בעבודות כבדות ("לנצח").
שתי הבנות ברבי – 1. רק לכתחילה. 2. גם בדיעבד.
c. ברייתא ד – (כד: אמצע) – אחיו לא הרשו לו עד 20 לכתחילה, ויש 2 הבנות (תלוי בהבנות לעיל): 1. זה רבי. 2. זה רבנן – ומחודש שגם לדעתם לכתחילה לא).
D. נספחים שקשורים לגיל
a. (ברייתא ג) (כד: 12+) – לשליח ציבור ולברכת כהנים – נתמלא זקנו.
b. תנן התם – (כד: 3+) – ילד לעניין ששכבת הזרע לא נשארה לו בגיד – אם יכול לחלוץ ולנעול נעלו על רגל אחת (ור' חנינא עשה זאת בגיל שמונים בזכות שאמו שמה לו חמין ושמן).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

















