ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
ארבעה ביאורים למשנה – "הכל שוחטים ושחיטתם כשרה"
1. רבה בר עולא (רק את ההסבר הזה כתסנו בנפרד מהטבלה, כיוון שהדיון עליו מורכב יותר).- הכל – לרבות טמא בחולין לכתחילה, בדיעבר כשרה – טמא ששחט קודשים.
[ביאור תשובה זו:
1. במה מדובר - מדובר בחולין שנעשו על טהרת הקודש, והחידוש שלא רק שאסור לאכלם בטומאה, גם אסור לטמאם, אך לא גזרו על השחיטה (סכין ארוכה). אך בקדשים – לכתחילה אסור (שמא יטמא), אך בדיעבד אם אומר שלא נגע – כשר.
2. "וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן – שחיטתן כשירה". במה מדובר? לא בחש"ו – כי צ"ל "ואם שחטו", ולא בחולין – כי מותר לכתחילה, אלא מדובר בטמא בקדשים – שבדיעבד, גם אם אינו כאן שנשאל אותו – אם השגיחו עליו – גם מותר.
3. הרי טמא בקדשים נלמד כבר בזבחים (לא:) – שטמא ושאר הפסולים כשרים בשחיטה. תשובה – אחד העיקר, והשני הובא דרך אגב.
(ב 2-)
4. איך שוחט ובמה נטמא - אם בטומאת מת ושוחט בכלי מתכת – הטומאה עוברת לחרב (אב – "חרב הרי הוא כחלל), ואז טמאת הבשר.אלא: 1. נטמא בטומאת שרץ (אין בזה "חרב הרי הוא כחלל). 2. שוחט בכלי עץ (פשוטי כךי עץ לא מקבלים טומאה).
סיכום הביאורים הראשון ושאר הביאורים:
במה מדובר | האמורא | הכל שוחטים – לכתחילה | ושחיטתן כשירה – בדיעבד | וכולן ששחטו ואחרים רואים – כשירה בדיעבד | בעיות עם השיטה | תירוצים |
|
1. טמא | רבה בר עולא | בחולין | בקדשים – כשאומר שלא נגע | כשלא נמצא ואחרים ראו שלא נגע | לגבי חולין – מה החידוש שמותר?
לגבי קודשים – כבר נאמר בזבחים! | לגבי חולין – צריך להעמיד חולין שנעשו על טהרת הקדש ושם כקודש. | שאר השיטות - |
2. כותי (בהנחה שכותי גרי אמת). | אביי - | כשישראל עומד על גביו | כשנכנס ויוצא/לא היה – בודקים אם אוכל | קשה
| ראיות רבא משמירת יין (ע"ז)- | עונה אביי – שם לא נגע ביין, אך כאן נוגע וחוששים. | 1. קשה "אחרים", 2. ראיות רבא. 3. כותים גרי אריות. |
רבא | כשנכנס ויוצא | כשלא היה – בודקים אם אוכל |
|
| 1. קשה "אחרים". | ||
3. ישראל מומר לנבילות לתיאבון | רב אשי | כשבדקו הסכין לפני (כרבא) | כשבדקו הסכין אחרי | קשה |
|
| 1. קשה "אחרים". 2. חולקים על רבא. |
4. מומחין/מוחזקים | רבינא | שידוע מראש שהוא: מומחה (יודע ההלכות) | שרק אחרי השחיטה: בדקו שהוא מומחה | אינו כאן, ואחרים מעידים זאת עליו |
|
| רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן |
מוחזק (שחט כמה פעמים ולא "התעלף") | מעיד על עצמו שלא נתעלף |
|
| לא חוששים להתעלפות |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
