ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
פרה קדושה כזו היא, לכאורה, ברכות בלעם. כולנו יודעים, עוד מהימים ששיננו את ברכותיו של בלעם בבית הספר, שבלעם בירך את ישראל. כך גם אומר בלק במפורש בתורה - "לקוב אויבי קראתיך, והנה ברכת ברך זה שלוש פעמים".
אולם, המתבונן היטיב בברכות בלעם מגלה שאין כן ברכות כי אם תיאורי שבח. לדוגמא - "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל". זה שבח אדיר, אך ברכה היא איחול שכך יקרה בעתיד. האמירה - אתה חכם' היא שבח, לעומת זאת האיחול - 'תגדל ותהיה חכם' זו ברכה.
אם נעמיק בהתבוננות זו נשפוך בכך אור חדש על כל עניינו של בלעם, אור שילמד אותנו עומק חדש בעבודת ה', עומק שיביא תועלת גדולה לכל אחד ואחת מאיתנו בחיי היום יום.
בלעם תכנן לקלל את ישראל, אך הקב"ה הפך את קללותיו לברכות. נמצא ש"מברכותיו של אותו רשע, אתה למד מה היה בליבו" (סנהדרין קה). אם כך, כיצד התכוון בלעם לקלל את ישראל? לתאר אותם בצורה שלילית. להסתכל עליהם בדרך שלילית ובכך תחול עליהם קללה, חלילה. לכך כיוונו חז"ל באמירתם העמוקה, שהראשונה ממידותיו המגונות של בלעם היא - 'עין רעה' (אבות ה, כג).
וכיצד הסתכלות שלילית תיצור מציאות שלילית? על כך ענו חז"ל (ע"ז ד) באבחנתם את ה'נקודה' המדויקת של בלעם - "ויודע דעת עליון", שהיה יודע לכוון אותה השעה שהקב"ה כועס בה". הקב"ה מסתכל כל היום על העולם באהבה וחיבה, אולם רגע קטן ביום הוא כועס על העולם, שנאמר: "א-ל זועם בכל יום". רגע זה הוא קטן כל כך, ששיעורו פחות משניה - 1/53848 משעה. ברגע זה, אם האדם מתחיל, חלילה, לקלל אדם אחר קללתו מתקיימת. בלעם ידע לכוון אותה שעה. תוכניתו הייתה לקלל באותה שעה, אלא שהקב"ה הפר את עצתו הרעה, ובאותם ימים כלל לא זעם.
נמצא, שהעולם טוב, אלא שכוחו של בלעם הוא לקחת את הנקודה הרעה הקטנה ולהפוך אותה לכול העולם, שהרי אם קללתו הייתה נתפסת ברגע הקטן היא הייתה הופכת לנצחית. וכיצד הופכים עולם טוב לעולם רע? על ידי ה'משקפיים השחורות', ההסתכלות השלילית.
במילים אחרות, בעולם הנפש שלנו - הקב"ה אוהב את העולם. העולם הוא טוב. אך יש בו גם נקודה של חיסרון (שלא כאן המקום לעמוד עליה, שהרי זו סוגיית הטוב והרע בעולם). נקודת חסרון זו היא קטנה וזניחה ביחס לשאר היום. אולם, פעמים רבות, אנו נוטים לחשוב ולהתבונן על נקודה זו כל היום, וממילא נקודה זו הופכת להיות כל עולמינו, ואז באמת רע לנו.
הרי אדם שעוצם את עיניו ומדמיין שיש לו את כל העושר שבעולם, באותם רגעים הוא מרגיש וחש בדיוק כשם שמרגיש העשיר הגדול. אין הבדל. (תנסו!). וכן, להיפך. מי שחושב כל היום על הנקודה החסרה אצלו, הרי כל היום הוא חי רק נקודה זו, והיא באמת כל עולמו. הכול תלוי בעין הטובה והרעה.
בואו נהפוך את קללותיו של בלעם לברכה. נתבונן על הנקודות הטובות, נחיה אותם, ואז יהיה לנו טוב. "ולא אבה ה' אלהיך לשמע אל בלעם, ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
