ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
במשך כתשע שנים כתבתי טור זה בלי להחסיר אף שבוע, ועתה נעדרתי למשך שבועיים, ואני חש צורך להתנצל על כך. סבלתי מפריצת דיסק ועברתי ניתוח בגב בהרדמה מלאה, לכן נעדרתי. עתה אני הולך ומתאושש, ובעזרת ה' ביכולתי לשוב לכתוב. יהי רצון שישלח ה' רפואה שלימה לכל חולי עמו ישראל, רפואת הנפש ורפואת הגוף. וייתן ברכה והצלחה ביד הרופאים והאחיות, וישלם שכר טוב לכל קרובי המשפחה והידידים שעומדים לעזרת החולים לסעדם.
לכאורה לא חטאו המרגלים
השאלה הגדולה בפרשתנו - במה חטאו המרגלים? הרי הם נשלחו לתור את הארץ, לראות האם היושבים בה חזקים או רפים, רבים או מעטים. והנה נוכחו לדעת לפי מיטב שיפוטם, שהעם הכנעני שיושב בארץ הוא עם עז, עריו בצורות גדולות מאוד, ואם ישראל ינסו לכבוש את הארץ, הגברים יפלו בחרב והנשים והטף יימכרו לעבדים.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
318 - מספר בני ישראל כחול הים
319 - להתחזק באהבת הארץ
320 - רדיפה אידיאולוגית באצטלה משפטית
טען עוד
חטא המרגלים
חטאם של המרגלים היה שלא הבינו את ערכה של הארץ ולא אהבו אותה. לכן לא רצו להיכנס אליה, ומתוך כך טעו והגזימו בהערכת עוצמתם של הכנענים לעומת ישראל. ולכן תשובת יהושע וכלב היתה: "טובה הארץ מאוד מאוד". ורק לאחר מכן, מתוך ההכרה בערכה של הארץ, קראו לעם להתחזק באמונה: "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ ונתנה לנו, ארץ אשר היא זבת חלב ודבש. אך בה' אל תמרודו, ואתם אל תיראו את עם הארץ, כי לחמנו הם, סר צילם מעליהם, וה' איתנו אל תיראום" (במדבר יד, ז-ט).
מי שלא אוהב את הארץ, סולד מהצורך להיאבק עליה, וממילא משכנע את עצמו שאין אפשרות לכובשה וליישבה, ומוצא לכך אלף סיבות. אבל הסיבה העיקרית היא שלא אכפת לו מארץ ישראל, וכל שאר הסיבות הן בעצם תירוצים. וכן נאמר (תהלים קו, כד): "וימאסו בארץ חמדה, לא האמינו לדברו".
אין אדם שמוכן להשקיע מאמץ עבור דבר שהוא לא מעריך. מי שאינו מעריך לימודים גבוהים, לא יוכל למצוא בקרבו את הכוחות לשקוד עד סיומם. מי שלא מעריך את השירות הקרבי, לא ימצא בקרבו תעצומות נפש לעמוד באימונים המפרכים המכשירים אותו להיות לוחם. מי שלא מעריך את חיי המשפחה, לא ימצא בקרבו כוחות לכרות ברית נישואים ולהקים משפחה. כל אלה ימצאו לעצמם אלף סיבות 'ריאליות' מדוע הם אינם יכולים עכשיו ללמוד או להתגייס לצבא או להתחתן, אבל הסיבה האמיתית שהם לא רוצים.
אז והיום
גם היום רובם המכריע של האנשים שרוצים לסגת מיהודה ושומרון אינם אוהבים את ארץ ישראל, ואינם מרגישים קשר ליהודה ושומרון. גם אם לא היו שום בעיות ביטחוניות ודמוגרפיות, הם לא היו מוכנים להשקיע שום מאמץ ביישובם.
אלא שכמו תמיד, התעלמות מערכם של דברים אינה מבטלת את חשיבותם. ואם חס ושלום ניסוג מיהודה ושומרון, מרכזה של ארץ ישראל, תקום עלינו כאן מדינת טרור שהייעוד היחיד שלה יהיה להחריב את מדינת ישראל. וכל אויבי ישראל שבכל העולם יתרמו לה כספים ונשק, כדי שתוכל להרוג יותר יהודים.
חשיבות העיסוק בשבחה של ארץ ישראל
לפיכך מרבה התורה לספר בשבחה של ארץ ישראל, שעיני ה' אלוקינו בה מראשית השנה ועד אחריתה (דברים יא, יב), ומעיינות יוצאים בה בהר ובבקעה, ארץ שלא יחסר כל בה (דברים ח, ז-י). וחמש עשרה פעמים חוזרת התורה ואומרת שהיא ארץ זבת חלב ודבש. וכן חז"ל הרבו לספר בשבחה, ללמדנו שבנוסף למצווה ליישב את הארץ, צריך גם לדעת את ערכה, לאהוב אותה ולחבבה. ואפילו הרמב"ם בהלכותיו כתב: "גדולי החכמים היו מנשקים על תחומי ארץ ישראל ומנשקים אבניה ומתגלגלים בעפרה, וכן הוא אומר: כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (מלכים ה, י). הרי שגם מבחינה הלכתית יש ערך לאהבת ארץ ישראל.
לבטא את חיבת הארץ על ידי ביקור בהתנחלויות וברכת 'מציב גבול אלמנה'
גם מי שאינו יכול לעלות ולהתנחל, יכול לבטא את חיבתו לארץ וליישובה על ידי ביקור ביישובים ההולכים ונבנים ביהודה ושומרון, ואמירת הברכה שתקנו על כך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם מציב גבול אלמנה". סיפורים רבים ישנם על גדולי ישראל, כמו האדר"ת, הרב קוק, הרצי"ה ועוד רבים, שכשהיו רואים את היישובים והמטעים החדשים, היו מתרגשים עד עמקי נפשם מהברכה האלוקית שהולכת ונגלית בארץ, ועיניהם היו זולגות דמעות גיל. גם מי שכבר מבין את ערכה של ארץ ישראל, הביקורים ביישובים מעצימים את הקשר הממשי שלו אליה.
כבר סיפרתי בטור זה שמנהג יפה זכינו להנהיג בהר ברכה, שבכל ליל שבת אחד האורחים מברך לפני תחילת הדרשה "מציב גבול אלמנה", וכל הקהל עונה אחריו אמן ומתחזק במצוות יישוב הארץ. וראוי להנהיג מנהג טוב זה בכל ההתנחלויות (עיין פניני הלכה ברכות טו, כב-כג, ובהרחבות).
תיקון חטא המרגלים ביישוב הארץ
כל הגלויות והייסורים הנוראים הכרוכים בחיי הגלות נובעים מחטא המרגלים. וכפי שאמרו חכמים (תענית כט, א) שבתשעה באב חטאו אבותינו בחטא המרגלים, ונגזר עליהם שלא ייכנסו לארץ, ואמר להם הקב"ה: "אתם בכיתם בכייה של חינם ואני קובע לכם בכייה לדורות". שחורבן הבית הראשון והשני וכל הגלויות שנמשכו מאז נגרמו על ידי חטא המרגלים שעדיין לא תוקן.
והתיקון הוא שישראל יתאמצו לבנות את הארץ ולחונן את עפרה, שנאמר (תהלים קב, יד-טו): "אתה תקום תרחם ציון, כי עת לחננה כי בא מועד. כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו".
בניין יהודה ושומרון
מדרגות ישנן במצוות יישוב הארץ, ובניין יהודה ושומרון מעל הכל. וכפי שהגדיר הרמב"ן (מצווה ד):: "נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". ואם לא נתאמץ ליישב את יהודה ושומרון בכל כוחותינו, יהיו המקומות הקדושים הללו שממה בידי אויבינו.
בנוסף לכך, סדר יישוב הארץ צריך להתחיל מהמרכז המקודש יותר, והמרכז הוא יהודה ושומרון, כשירושלים בראש. אלה המקומות שבהם התהלכו אבותינו ונביאינו, ולא במקרה המקומות הללו כתובים ונזכרים בתנ"ך, אלא ללמדנו שבהם מתגלה עיקר קדושת הארץ. וכבר אמרו חכמים (ספרי עקב) שקדושת הארץ לא התגלתה בסוריה, מפני שדוד המלך כבש אותה לפני שכבש את ירושלים. וכן נאמר ליעקב אבינו כשהיה בבית אל וירושלים (בראשית כח, יג-יד): "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה". מנקודת המרכז הזו צריכים לפרוץ לכל הכיוונים.
במדרגה הבאה לאחר יהודה ושומרון עומדת ההתיישבות בגליל ובנגב, שמצד אחד הריבונות בהם מבוססת, אבל מאידך הגורמים העוינים מתחזקים בהם.
קטרוג 'הצדיקים' על המתנחלים ששוכחים את עם ישראל
לעיתים יצר הרע מתעטף בטיעונים צדקניים וטוען: "עם ישראל קודם לארץ ישראל, ואתם המתנחלים שכחתם את עם ישראל". ויש "צדיקים" שמטיחים שאלה במתנחלים: "מה אתם עושים למען עם ישראל?". ועיניהם טחו מלראות, שללא המתנחלים מזמן היתה קמה ביהודה ושומרון מדינת טרור, וכל ערי השפלה היו מצויות תחת התקפות, ורבים היו נהרגים ונפצעים רחמנא ליצלן. וכי אפשר לעזור יותר לעם ישראל? הלא מדובר בהצלת נפשות ממש. כל אחד מבין שמצווה להתגייס לצבא כדי להיות שותף בהצלת ישראל. לא פחות מזה המתנחלים תורמים לביטחונה של המדינה, בהיותם מונעים בגופם הקמת מדינת טרור.
תרומת ההתנחלויות לגידולו של העם
מתוך העיסוק במצוות יישוב הארץ, המתנחלים גם זוכים להקים משפחות גדולות יותר. כל מי שמתבונן בזה מבחין מיד איך אנשים הדומים מכל הבחינות לחבריהם שבשפלה, הקימו בהתנחלויות משפחות גדולות בהרבה. ומתוך כך מתרחבת ההשפעה גם על בני משפחותיהם וחבריהם שגרים בשפלה. גם זו תרומה משמעותית לעם ישראל, במיוחד בדור שלנו שלאחר השואה.
התנחלות בלבבות לעומת ההתנחלות בפועל
יש טוענים שבלא שנתנחל בלבבות לא נצליח להתנחל ביהודה ושומרון.
עדיין איננו יודעים אם בהתנחלויות שלנו יתקיימו דברי הנביא (עמוס ט, טו): "ולא יינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם". אבל כמדומה שאפשר להעריך, שאם ההתנחלויות לא היו קיימות, כבר מזמן היתה קמה ביהודה ושומרון מדינת טרור.
הלחצים על מדינת ישראל לסגת מיהודה ושומרון הם עצומים, וגם אם כל המתנחלים היו מתפזרים ברחבי הארץ ומצליחים לשכנע את כולם להיות דתיים וחרדים ברמה המקובלת (דבר שאינו סביר), ללא ההתנחלויות לא היה בידינו כוח לעמוד בלחצים ולשמור על יהודה ושומרון בידינו. הדתיים והחרדים הרגילים היו מוצאים תירוצים והסברים להצדיק את הנסיגה. אח"כ היינו צריכים להתמודד עם הסכנות האיומות של מדינת הטרור הפלשתינית.
רק מפני שזכינו לאהוב את הארץ ולהקים התנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, אנו יושבים עדיין במקומות הקדושים הללו, וניצלים מן הסכנות האיומות שבהקמת מדינת טרור ביהודה ושומרון. מספר המתיישבים כיום מספיק כדי לעמוד בלחץ הנוכחי, אבל אם יגבר יותר, לא בטוח שנעמוד. עדיין אנחנו זקוקים לעוד אלפים ורבבות של משפחות כדי להבטיח את עמידתנו למען עמנו וגאולתנו.
קומו אחים יקרים ועלו להתנחל בירושלים ובהרי יהודה ושומרון, ליישב את ההרים השוממים ולבנות את הערים החרבות. ובזכות מצווה זו נזכה לבנים ובנות, נכדים ונכדות, כחול הים וכוכבי השמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
