ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- בית כנסת
שאלה: האם מותר לצפות באתר חדשות אינטרנטי בבית הכנסת?
תשובה: בית כנסת הוא מקום קדוש, ויש להתנהג בתוכו ביראה, שכן נאמר לגבי בית המקדש: "ומקדשי תיראו" (ויקרא יט, ל), וקדושת בית כנסת, שנקרא "מקדש מעט", היא מעין קדושתו של בית המקדש. יש אומרים שקדושת בית הכנסת מהתורה, היינו שהמצווה לבנות בית כנסת היא ענף ממצוות בניית המקדש, וממילא קדושתו היא מעין קדושת המקדש, וצריך לנהוג בו מורא וכבוד מהתורה (יראים קד; תט; חיי אדם יז, ו; בן איש חי ויקרא א).
דעת רוב הפוסקים שמהתורה המצווה היא להקים את בית המקדש, וחכמים הם שקבעו מצווה מדבריהם להקים בית כנסת לכל קהילה, כדי להמשיך את קדושת המקדש לכל קהילות ישראל, ולכן קדושת בית הכנסת מדברי חכמים (ר"ן, וכן עולה מרמב"ן, רשב"א וריטב"א. וכן כתבו רוב האחרונים, ומהם: פרי מגדים משבצות זהב קנא, א; בית שלמה אורח חיים כח; תורת חסד אורח חיים ד, ז, ועוד).
אומנם נראה שגם לדעתם, המבזה באופן בוטה את בית הכנסת מבטל את מצוות יראת ה' מהתורה, שנאמר: "את ה' אלוקיך תירא" (דברים י, כ). וכך כתב בשו"ת בית יצחק (אבן העזר ב, לג).
איסור קריאת חדשות בבית כנסת
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
801 - חובת הגניזה בעידן המיחזור
802 - גבולות הקודש והחול בבית הכנסת
803 - כשקדושת החג פוגשת את השבת
טען עוד
נייד בתפילה
כאשר אדם נכנס לתפילה עליו לדאוג שהטלפון לא יסיח את דעתו ממנה, ולא יגרור אותו לעסוק בדברי חול בבית הכנסת. לכן, יניחו בכיסו או בתיקו, וישתיקו כדי שלא יצלצל או ירטוט בעת קבלת הודעות והתראות.
אדם שנדרש להיות זמין לצורכי ביטחון או הגשת עזרה רפואית דחופה או צורך חשוב אחר, יגדיר את הטלפון כך שיתריע רק על הודעות דחופות.
להתפלל מהטלפון הנייד
עדיף להתפלל בבית הכנסת בעזרת סידור ולא מתוך הטלפון, כדי שדעת המתפלל לא תוסח לעניינים אחרים, וכדי שלא יחשדו בו שהוא עוסק באמצע התפילה בענייני חול. אבל בשעת הצורך, כגון שהוא רוצה לזכור בעזרתו לומר "יעלה ויבוא" או "על הניסים", יוכל להתפלל דרך הטלפון תוך חסימת הודעות.
בכל אופן ראוי שלא להביט בעין רעה על מי שמסתכל בטלפון בזמן התפילה, שאולי הוא אכן נעזר בו לשם תפילה, ואולי הוא צריך לקבל הודעות דחופות, ובמיוחד כאשר מדובר באנשי ציבור ומתנדבים. כמו כן ייתכן שקשה לו מאוד להתרכז בתפילה, ואף על פי כן במאמץ גדול הוא בא לתפילה, וטוב שבמקום להישאר בבית או לפטפט עם חברים בבית הכנסת, הוא בא לבית הכנסת ומתפלל רוב הזמן.
לקרוא הודעות בבית המדרש
שאלה: האם מותר לקרוא הודעות מהנייד בעת שנמצאים בבית המדרש?
תשובה: מותר בשעת הדחק ללומדי תורה לדבר מעט בבית המדרש בדברי חול ובעסקים נצרכים, כדי שלא יצטרכו לצאת מבית המדרש ולהתבטל מלימודם (מסגרת השלחן יג, א). בכלל זה, מותר לעיין בטלפון אם הגיעו הודעות הדורשות מענה דחוף. במידה והעיון והמענה קצר, ניתן לעשותם בבית המדרש, ואם הם מתארכים צריך לצאת מבית המדרש.
כניסה עם נשק לבית הכנסת
שאלה: האם מותר לחייל או שוטר להיכנס לבית הכנסת עם הנשק בלא הגבלה?
תשובה: כתבו כמה מחכמי הראשונים שאסור להיכנס לבית הכנסת עם סכין ארוכה, לפי שהתפילה מאריכה את חייו של האדם ואילו החרב והסכין מקצרות חיים (תשב"ץ רב; אורחות חיים בשם מהר"ם מרוטנבורג). וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים קנא, ו). כיוצא בזה אמרו חכמים שאין להיכנס לבית המדרש עם רומח (סנהדרין פב, א). וכן הדין לגבי אקדח ורובה, שאין להיכנס עימהם לבית הכנסת ולבית המדרש.
אומנם כאשר מדובר בשוטרים או בחיילים שמתפקידם להגן על הביטחון, אין הנשק שלהם מבטא קיצור חיים אלא שמירה על החיים. קל וחומר בשעה שיש צורך ביטחוני שאנשים יישאו כלי נשק כדי להגן מפני מחבלים, שמצווה על כל מי שמועיל לביטחון שיהיה עם כלי נשק בבית הכנסת ובבית המדרש (כעין זה כתב הרב שמואל דוד 'מראש צורים' ח; וראו ציץ אליעזר י, יח; תרומת הגורן א, לה).
אבל לאנשים שאינם ממונים על הביטחון, בזמן שאין צורך ביטחוני, אין להיכנס עם כלי נשק לבית הכנסת. ואם יש עליהם כלי נשק ויש סכנה להשאירו מחוץ לבית הכנסת, מותר להם להיכנס עימו לבית הכנסת תוך מאמץ להצניעו, שכן כאשר הנשק מכוסה אין איסור (רבנו פרץ, אליה רבה קנא, י; מור וקציעה, ערוך השולחן י, ועוד).
מעמדה של עזרת נשים בבית הכנסת
שאלה: בתחילה בנו עזרת נשים קטנה, ובמשך הזמן התברר שנשים רבות מבקשות לבוא לבית הכנסת ואין להן מקום. האם מותר לשבור את הקיר שבין עזרת גברים לעזרת נשים, כדי להגדיל את עזרת הנשים?
שאלה נוספת: האם מותר לקיים בעזרת הנשים סעודות מצווה גדולות עם שתיית אלכוהול?
תשובה: נחלקו הפוסקים במעמד עזרת נשים. יש סוברים שאין לעזרת נשים קדושת בית כנסת, כיוון שלא מקיימים בה תפילה במניין, ולשיטתם אסור לשבור את קיר בית הכנסת כדי להגדיל את עזרת הנשים על חשבון עזרת הגברים (שו"ת מהר"י ענזיל ע; חכמת אדם פו, טו).
מנגד, יש סוברים שהואיל ונשים חייבות בתפילה, ובאות להתפלל עם הגברים, יש לעזרת הנשים דין קדושת בית כנסת לכל דבר, ומותר להגדיל את עזרת הנשים על חשבון בית הכנסת (שואל ומשיב קמא ב, כב; חסד לאברהם קמא יד; ישועות מלכו אורח חיים יא; ערוך השולחן קנד, ז).
ורוב הפוסקים הולכים בדרך האמצע, שלפיה יש לעזרת הנשים קדושה, אך היא פחותה מעיקר בית הכנסת (רש"ק פרט ועוללות א; דברי חיים אורח חיים ב, יג; חלקת יואב קמא אורח חיים ד; אמרי יושר ב, יב; תשורת שי קמא כז; תורת חסד לובלין אורח חיים ד; שערי דעה יב; צור יעקב א, קנב; הרב הרצוג, פסקים וכתבים חלק א' אורח חיים כד, ועוד).
לפיכך, מצד אחד, כיוון שעזרת הנשים בכלל בית הכנסת, מותר לשבור את הקיר שבין עזרת הגברים לעזרת הנשים כדי להגדיל את עזרת הנשים על חשבון עזרת הגברים. ואין בזה איסור נתיצה בבית הכנסת. מאידך, נוהגים להקל בה יותר, ולכן גם בבתי כנסת שנוהגים להחמיר שלא לקיים סעודות מצווה גדולות, אפשר לקיימן בעזרת הנשים.
הספד בעת הלוויה בבית כנסת
בעת ההלוויה אין להכניס את מיטת הנפטר לבית הכנסת כדי להספידו. ורק אם הנפטר הוא תלמיד חכם גדול, "חכם אלוף וגאון", נוהגים להכניס את מיטתו לבית המדרש שבו היה רגיל לדרוש, ולהספיד אותו שם (רמב"ן בשם גאון, שולחן ערוך אורח חיים קנא, א; יורה דעה שדמ, כ).
יש אומרים שכך נוהגים רק כלפי גדולי הדורות, כדוגמת הגאון מווילנא (חכמת אדם קנה, יח), והרב עזריאל הילדסהיימר, שהיה יחיד בדורו בתורה ובחסידות (מלמד להועיל יו"ד קו).
ויש אומרים שאפשר לנהוג כן בכל תלמיד חכם גדול מרביץ תורה לרבים במקומו, כי הוא נחשב "חכם אלוף וגאון" בעירו (חיים ביד קה, לרבי חיים פלאג'י; תורת חיים סופר קנא, ו; יביע אומר חלק ז' יורה דעה לא). וכן נהגו בישיבת מרכז הרב, שהכניסו את מיטת ראש הישיבה מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל להיכל הישיבה להספידו.
הספד שמתקיים שלא בעת ההלוויה, שמבוסס על דברי תורה ונועד להתעוררות מוסרית לאור מורשתו של הנפטר, מותר לקיים בבית הכנסת עבור כל אדם וגם כאשר מספר המשתתפים מועט (ראו מגילה כח, ב; ראש יוסף שם; הרב משה פארדו, כמובא בתעלומות לב ג, יז; יביע אומר חלק י' אורח חיים נה).
לימודי מדע בחדרי לימוד שבצד בית מדרש
שאלה: האם מותר לקיים שיעורי מדע בחדרים שבצידי בית המדרש, שעיקר ייעודם לשמש ככיתות לשיעורי תורה, ובשעת הצורך מקיימים בהם תפילות?
תשובה: ככלל אסור לקיים בבית הכנסת או בבית המדרש הרצאות מדעיות, אף שיש בהן ערך, כיוון שהן עוסקות בענייני חול. ויש אומרים שכמו כן אסור לקיימן גם בכיתות לימוד שנועדו לתורה, שנחשבים כבתי מדרש קטנים (שו"ת ויאמר יצחק יורה דעה צט; רב פעלים חלק ב' אורח חיים כב; ישכיל עבדי חלק א' אורח חיים ז).
אולם רב האי גאון התיר ללמד ילדים שפות וחשבון בבית הכנסת אגב לימודי הקודש שלומדים שם (אוצר הגאונים מגילה קפא). ובציץ אליעזר (ט, טו) ביאר שההיתר דווקא בבית המדרש ולא בבית הכנסת, משום שבית המדרש נחשב ביתם של התלמידים. וכך כתב ביביע אומר (חלק ז' אורח חיים כא), והעיד שבישיבת פורת יוסף "היו מורים לחשבון וכתיבה מלמדים בכיתות שהיו לומדים בה כל היום לימוד קודש" (שדינם כבית המדרש), וכשאין מקום אחר מותר משום ביטול תורה.
לפיכך, לכתחילה יש לנהוג גם בחדרי הכיתות שבצידי בית המדרש כדין בית מדרש, אולם בשעת הצורך מותר לקיים בהם שיעורים במדעים ובשפות.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
