ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
האחד - תוך דיון בתרעומת של קרח ועדתו.
השני - תוך דיון בשאלה שהנביא שמואל מעורר על בקשת המלוכה בדורו.
נפרש יותר את דברינו. קרח ועדתו טענו כמה טענות כלפי משה. קרח והנשיאים טענו:
"רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְקֹוָק וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְקֹוָק" (במדבר פרק ט"ז ג).
מתשובתו של משה מוכח, כי לא היה ערעור מצדם על מנהיגותו של משה, כי אם תביעה לשותפות בהנהגה. וז"ל הכתוב:
"וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה" (שם, שם י).
לעומת זה כאשר דתן ואבירם נכנסים לויכוח הם משתמשים במונח חדש:
"הַמְעַט כִּי ...כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר... לֹא נַעֲלֶה".
צריך ביאור מה ההבדל בין התנשאות להשתררות.
נעבור עתה לדורו של שמואל. צריך לברר מה פשר הבקשה המחודשת לכאורה של בני דורו:
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם" (שמואל א ח' ה).
מימי יהושע בן נון ועד ימי שמואל עברו קרוב לארבע מאות שנים. תקופה זו מכונה במקורותינו תקופת השופטים. גם הספר המרכזי העוסק בתקופה זו מכונה "ספר שופטים". כבר הערנו כמה פעמים בעבר כי שופט בעברית משמעותו גם מנהיג ולא רק דיין. בוודאי שספר שופטים הוא ספר המנהיגים ולא ספר הדיינים. אין בכל הספר ולו תיאור אחד של פעילות משפטית. (הפעילות המשפטית היחידה בתנ"ך שקשורה לתקופה זו ושנערכה בבית הדין מתוארת במגילת רות והאחראים עליה הם הזקנים היושבים בשער. לעומת זאת הביטוי שופטים שמופיע בפתיחת המגילה מכוון לתקופת השופטים-המנהיגים). מה שמבדיל בין מנהיגים אלה לבין המלכים הוא שמלכות עוברת בירושה ואף אחד מהשופטים לא העביר את ההנהגה לבנו אחריו (יוצא דופן הוא גדעון, שבנו תפס את השלטון אחריו בכוח הזרוע ולכן קרא לעצמו אבימלך שמשמעותו "אבי היה מלך ואני אבא של המלך הבא").
גם בהלכה אנו מוצאים את השימוש במושג שררה. פסק הרמב"ם: "אין מעמידין מלך ... עד שתהיה אמו מישראל, ...ולא למלכות לבד אלא לכל שררות שבישראל" (הלכות מלכים פרק א ה"ד).
מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל (שיום פטירתו היה השבוע) לימדנו כי שררה משמעותה תפקיד העובר בירושה מאב לבן (עיינו בדבריו ב"עמוד הימיני" סימן יב פרק ה).
אם כך, נוכל עכשיו לחבר את כל הסוגיות.
דתן ואבירם היו מבניו של ראובן בן יעקב (במדבר כ"ו ט). ראובן היה הראשון שטען כי שררתו של יעקב אמורה לעבור אליו. גם בני בניו דתן ואבירם טוענים כלפי משה אל יעלה בדעתך כי מלך אתה המעביר את שררתו לבניו אחריו.
שמואל היה הראשון מבין השופטים שרצה להעביר את שררתו לבניו אחריו ולא עלתה בידו. לכן העם בא בהצעה הבאה, נכון בניך אינם יכולים להמשיך אחריך (לא נבאר במסגרת קצרה זו מדוע) אבל לשיטתך הגיעה זמנה של מנהיגות מסוג המלכות בה השררה עוברת בירושה. למלכות קבועה יש מעלות אבל יש לה גם חסרונות. מלכות קבועה היא גם מוסד מסוכן מאוד, אם אין יראת שמים אמתית ואין יכולת של ביקורת עצמית, שמביאה לידי תיקון טעויות מתוך תהליך של תשובה. הזמן למלכות קבועה יגיע רק עם עלייתו של דוד שהקים עולה של תשובה. בלי יסוד זה, מסוכן מאוד לקבל את בקשת העם.
הבה נתפלל כי נושא הנכונות להכרה בטעויות והנכונות לחזור בתשובה,
יקבלו חיזוק וממילא גם נושא המנהיגות יקבל תפנית חיובית בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
