ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא".
מדי שנה עולה בראשי השאלה: מה עושים ההורים המכינים עם בנם או בתם את דרשת בר המצווה/בת המצווה שחל/ה בשבוע זה?
קיימות כמה דרכים להתמודד עם שאלה זו.
הראשונה היא דרכו של העולם החסידי- להתעלם, להסתיר, לדחות את ההתמודדות כמה שיותר.
מפורסמת הבדיחה היהודית על ה"רבה" ב"חיידר" החסידי שהגיע לפסוק זה עם כתתו ואז הרים אחד התלמידים את ידו ושאל "רבה, מה זה אשה"? ענה לו הרבה כשתגדל תבין. לאחר שהתלמיד לא הניח והמשיך להקשות ענה לו ה"רבה": "זה מה שיש לכל יהודי מבוגר". ענה התלמיד: "אתה מתכון ל"קילע" (הרניה).
כנראה שבשנת ה' תשע"א גם בקהילה החסידית לא ניתן להמשיך בשיטה זו.
בכל האולפנות (לא בכל הישיבות התיכוניות) יש שיעורים על הנושא "חינוך לחיי משפחה". בשיעורים אלה לומדים את עיקר ההלכות הנוגעות ל"טהרת המשפחה".
אולי דווקא בפרשת תזריע זה הזמן לדון בשאלה מה פשר המושג "חינוך לחיי משפחה", בחברה מתירנית?
איך מחנכים ל"חיי משפחה" ב"תרבות" שחושפת גם את צעיריה בצורה כל כך חזקה במישרין או בעקיפין למסר בוטה (חסר כל עכבות של צניעות) וכי קיימת חפיפה מוחלטת בין המושגים "אהבה" ו"פריצות"? באווירה שכזאת המושג "משפחה" מתעוות מבחינות רבות.
מאידך, עיסוק אובססיבי ב"צניעות" גם הוא בלתי צנוע בעליל.
הבסיס להקמת משפחה הוא פיתוח רגש האהבה שיתכן גם כעניין רוחני טהור, כמו אהבת הקב"ה, אהבת תורה, אהבת העם והארץ אהבת האדם ואהבת כל יצירה של הקב"ה.
מבחינתנו המושג "משפחה" כולל ערכים רבים וביניהם:
א. נאמנות. ערך זה לצערנו נשחק ונרמס. אמון וכבוד הדדי הוחלפו בשאלות של ניצול סמכות וכפיה. אסור לערבב ולהחליף. גם חוסר נאמנות שאינה תוצאה של ניצול מרות בהחלט מכוערת וראויה לכל גינוי, ק"ו בן בנו של קל וחומר, אם מעורבים בכך ניצול וכפיה.
ב. שותפות אמת תוך ניסיון לקחת את ה"ביחד" כדי להתקדם רוחנית. משפחה אינה רק שותפות שמבוססת על אינטרסים משותפים כמו רווחה או בטחון כלכלי. (התקדמות רוחנית חייבת להיות תוך נטילת אחריות גם לצרכי הכלל)
ג. קבלת אחריות משותפת על הדור הבא, גידולו וחינוכו לחיים ערכיים.
ד. נכונות לויתורים בבחינת "עשה רצונו כרצונך" בלי התניה של "כדי שיעשה רצונך כרצונו".
חינוך לערכים אלה, פיתוחם וחיזוקם, צריך להתחיל מגיל צעיר, בלי כל קשר לשאלות ההלכתיות שכל זוג צריך ללומדם כחלק בלתי נפרד משאר ההכנות לחתונה.
נישא תפילה כי ילדינו ונכדינו יזכו לגדול על ערכים אלה
גם כשרוחות פרצים מנשבות בחוזקה מכל עבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
