ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
למה היתה התורה צריכה להזכיר כאן את היחוס של קרח, מי היה אביו, מי היה סבו ואבי סבו?
ללמדך שכאשר אדם עובר עבירה, הוא פוגם לא רק בעצמו אלא גם את אביו ואבי אביו. וכך דורשת הגמרא בסנהדרין דף קט: קרח - שעשה קרחה בישראל שנבל הוא וכל עדתו בארץ. בן יצהר - בן שהרתיח עליו את כל העולם כצהרים, כלומר הכעיס את כל העולם. בן קהת - שהקהה את שיני מולידיו, בייש את מולידיו. בן לוי - שנעשה לויה בגיהנום.
הגמרא דורשת לגנאי את משמעות השמות של קרח ואבותיו. השמות הללו כשלעצמם ניתנים להדרש גם לחיוב: יצהר - שהאיר את העולם כצהרים, וכדומה. אך מעשיו של קרח גרמו ששמו ושמות מולידיו נהפכו לגנאי. שֵׁם הוא מהות, ולכל שם יש משמעויות שונות. לפי המעשים מתגלה מה מבטא השם. אילו זכה קרח, היו כל השמות נדרשים לשבח. אבל מאחר שחטא, גרר את אבותיו לגנאי.
הגמרא שואלת, מדוע לא נדרוש גם "בן יעקב" - שעקב עצמו לגיהנום. כלומר, מדוע לא הוזכר גם הפגם שנגרם ליעקב אבינו בגלל חטאו של קרח? אמר רב שמואל בר יצחק: יעקב ביקש רחמים על עצמו שלא יהיה נמנה עמהם, שנאמר: בסודם אל תבוא נפשי, בקהלם אל תחד כבודי, כלומר מפני שיעקב כבר התפלל מראש על כך.
נמצאנו למדים עד היכן מגיע הפגם של העובר עבירה. הוא איננו פוגם רק בעצמו אלא פוגם ארבעה דורות לפניו. וכשם שפוגם ארבעה דורות לפניו, כך גם פוגם ארבעה דורות שאחריו, שנאמר: "פוקד עון אבות על בנים על שילשים ועל רבעים".
וכאן אמרה תורה, שמדה טובה גדולה ממדת פורענות, שנאמר: "ועושה חסד לאלפִים". לעומת מדת פורענות שהיא עד ארבעה דורות בלבד, מדה טובה היא עד אלפיים דורות, פי חמש מאות לפחות. כי נפרש "עושה חסד לאלפים" שאין הכוונה רק למינימום של "אלפִים" שהם אלפיים, אלא הכוונה אלפִים רבים. נמצא שמדה טובה פעולתה נמשכת עד סוף כל הדורות.
נמצאנו למדים כי האדם הוא חוליה בשלשלת ארוכה של דורות. כל הדורות שלפניו יש להם חלק בו, ואם הוא נכשל ח"ו וחטא, יש לדורות שלפניו חלק בחטאו, וכן יש לו חלק בדורות שאחריו, וכשלונו משפיע על הדורות הבאים.
ומה שנאמר "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות, איש בחטאו יומתו", זה העונש בפועל, אבל מבחינה רוחנית יש פגיעה באבות בגלל בנים, ובבנים בגלל אבותם. ומדה טובה מרובה ממדת פורענות, ובן יכול לכפר על עון אבותיו ולתקן אותם, ואב יכול להציל את הדורות הבאים בזכותו.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
