ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
טעמים אחדים נזכרו בשו"ע להלכה זו. טעם ראשון: שלא תיראה התפילה כמטרד הכרחי שהוא מצפה לרגע שיוכל לצאת משם. טעם שני: שלא יתבונן בזמן התפילה במה שנעשה בחוץ ובעוברים ושבים. טעם שלישי: שלא יתפלל מיד בכניסתו אלא ישהה מעט, עד שתהיה דעתו מיושבת עליו מטרדות החוץ שבא ממנו.
כמו כן ראוי שיהיה לאדם מקום קבוע לכל תפילותיו. בזה ישנן שני סעיפי הלכות: ראשית, יש לקבוע בית כנסת מיוחד ששם הוא מתפלל ערבית ושחרית, ואם אפשר בחול ובשבת. ושנית, גם בתוך בית הכנסת יש לקבוע מקום מסוים לו.
קביעת המקום לתפילה קושרת את האדם קשר חזק לתפילתו, והופכת אותה ליסוד ומרכיב קבוע במבנה החיים שלו, שאיננו משתנה. בזה חייו מתעלים כאשר חלק קבוע בתוכם קשור עם קדושת המקום של בני ישראל, עובדי עבודת הלב.
תפילתו הקבועה של אברהם אבינו
בגמרא נאמרו דברים נפלאים על ערך קביעת המקום לתפילה. כך נאמר במסכת ברכות 2 : "כל הקובע מקום לתפילתו אלוהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו". רש"י 3 מבאר, שמצאנו על אברהם אבינו שקבע מקום לתפילתו. יתכן שמעשה זה של אברהם אבינו עליו השלום אופייני לתכונתו המיוחדת, המצוינת בדברי הרמב"ם 4 בהלכות עבודה זרה, שם קורא הרמב"ם לאברהם אבינו "עמודו של עולם". אברהם אבינו היה יציב מאד באמונתו. לא הושפע ולא נכנע משום לחץ של אנשים או של מאורעות, ובזה אפשר לראות את העוצמה האדירה שהיתה באמונתו. בספר "המספיק", לבנו של הרמב"ם, מבאר 5 לנו המחבר כמה גדולה היתה מדרגת האבות. הם היו כאלה, שאפילו אם ידעו שתמורת כל מעשיהם הטובים לא רק שלא יקבלו שכר, אלא יסורי גיהנום, לא היו זזים מעמדתם. בזה סוד גדולתם, שיציבותה איננה ניתנת לשום זעזוע.
ביטוי חיצוני לזה הוא קביעת המקום בתפילה. שמירה מתמדת על מקום קבוע מחייבת את האדם לחסידות וענוה, שהרי יכולים לתפוס את מקומו מכל מיני סיבות, ואיך ישמור על הקביעות?! על ידי זה בודאי שישתדל להקדים לתפילה לפני בואם של אחרים. ופעמים שישנם בסביבתו אנשים המטרידים אותו, והוא חפץ לשנות את מקומו כדי להינצל מטרדתם, ורק אם תכונות הענוה, הסבלנות וההבלגה טבועים בו, הוא שומר על מקומו. על זכות קביעות מקום כזו אמרו חז"ל במסכת ברכות 6 , שאויביו נופלים תחתיו.
אולם, האם יש עדיפות איפה יהיה המקום הפרטי בתוך בית הכנסת? על זה כתב השו"ע 7 : צריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר, ודבר קבוע כמו ארון ותיבה, אינו חוצץ. אם כן, ראוי להתפלל במקום קבוע ליד קיר או עמוד, כדי שלא יהיה הפסק בינו לקיר. וכתב על זה המשנה ברורה 8 , אין זה אלא מן המובחר, אבל אין בזה איסור אם לפעמים מתפללים עשרה יהודים בחדר ואין מקום לכולם ליד הקיר. והמשיך, שאין זו סיבה לא להתפלל יחד איתם, אלא שאם יש לפניו חפצים יעצום עיניו בתפילה, או שיתרכז בתפילה בסידור בלי להסתכל מחוץ לסידור.
גם הלכה זו של סידור המקום שורשה בסידור כוונת הלב, שלא תהיה מחיצה בין המתפלל לבין המקום ברוך הוא. ואם נזהרנו ממחיצת חפץ בודאי כאשר אנו באים לעבודת ה', הגדול והנורא, יש להיזהר שלא תהיינה כוונות זרות בתפילתנו שהן עלולות לפגוע ולעשות חיץ, ח"ו, בינינו לבינו. והעיר ה"טורי זהב" 9 , שאם החוצץ הוא לצורך התפילה, כמו הסטנדרים, עמודי התפילה שעליהם מניחים את הסידורים, אין זו חציצה. לפי זה יש לימוד סניגוריא על כל המשתדלים בעבודת ה', ופעמים מתוך חוסר הבנה נוקטים בשיטות ובדרכים שגויות, אם לדעתם זה עוזר להם להגיע לדרכם האמיתית בעבודת ה', לא תהיה שגגתם למכשול בעדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
