ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ערב אחד חזר מבית המאפה לבית הכנסת לאחר תפילת ערבית. באותה עת הסבו אצל השולחן כמה חסידים שהטיבו את ליבם במשקה ובמיני מזונות.
הזקן שבחבורה נשא את דברו: "קבלה בידינו מדור ראשון של חסידים, ששמעו מפי מורינו הבעל שם טוב הקדוש, שכל עניין החסידות הוא להכניע ולבטל את הישות העצמית. הביטול הוא האל"ף בי"ת של דרכי החסידות. כל מה שמהווה ביטוי לישות העצמית היה מאוס בקרב החסידים והם ברחו ממנו כמפני אש. ולעומת זאת, כל מה שנותן ביטוי להתבטלות אישית היה רצוי ומקובל. הדברים הגיעו לכך שחסידים היו נמנעים מלומר את המילה 'אני' מחשש שאמירת המילה תגרום להם לחוש יותר את ה'אני' העצמי הסותר את הביטול, שהוא התנאי הראשון להתקרבות אל הבורא".
הדברים שיצאו מלבו של החסיד הזקן נכנסו בפנימיות לבבו הישר והתם של ר' זלמן. באותו לילה לפני שעלה על יצועו החליט האופה: מהיום והלאה לא אעלה את המילה 'אני' על דל שפתי, יהיה מה שיהיה!
למחרת השכים בבוקר למלאכתו כדרכו. הקונה הראשון היה מעדת החסידים שהקפידו לאכול רק ממעשה ידיו. האיש לקח לחמנייה נאה ושאל כמנהגו: "מי אפה אותה?"
ר' זלמן לא ידע מה לומר, הרי לא יוכל לומר את המילה 'אני' המבטאת ישות. הוא הביט במבוכה בלקוח. הלה ראה שאינו מקבל מענה והחזיר את הלחמנייה למקומה ויצא בידיים ריקות. בדרך זו הפסיד זלמן קונים רבים באותו יום, וכך היה גם בימים הבאים.
הלך ר' זלמן לידיד חסיד וסיפר לו על בעייתו הקשה המעיקה עליו. הידיד חשב מעט ואמר:
"כאשר ישאלו אותך מי אפה את המאפה, קח את אצבעך ותצביע על עצמך בעודך שותק. כך יהיה ברור שאתה האופה ולא אחר, ולא תיאלץ להוציא מפיך את המילה המאוסה 'אני'".
ר' זלמן חזר שמח וטוב לב למאפייתו ונהג כעצת ידידו. ואכן חזרו אליו הקונים והיה נדמה שהחיים שבים למסלולם.
פעם אחת היה צריך ר' זלמן לבקר את אחד ממכיריו. הלה שאל מבעד לדלת: "מי שם?"
ר' זלמן רצה מאוד לענות על שאלתו, אבל לא רצה לומר 'אני', וגם ההוראה באצבע על עצמו לא תועיל במקרה זה. באין מוצא סבב ר' זלמן על עקביו וויתר על אותו ביקור.
הדבר נשנה עם מכר נוסף ושוב לא ידע ר' זלמן מה לעשות וחזר כלעומת שבא. הוא ביקש את עצת חברו החסיד. הלה אמר:
"בכל פעם שתהיה מעברה של הדלת וישאלו אותך 'מי שם?', תאמר 'זלמן' ויכירו את קולך, וכך הכל יבוא על מקומו בשלום ללא צורך באמירת 'אני'".
שלוות החיים חזרה לזלמן והוא שב לשגרה הברוכה.
יום אחד הופיע בעיירה אדם מוזר בלבושו ובהנהגותיו. עד מהרה התברר כי האיש חולה בנפשו. הוא נהג להיטפל לילדים קטנים, להציק להם ואף להכותם. לרוע המזל שמו של המשוגע היה זלמן.
כאשר ר' זלמן התדפק על דלתות בתי העיירה לחלק לנצרכים מוצרי מאכל לשבת קודש שאלו אותו "מי שם?", וכאשר ענה 'זלמן', חששו שמדובר באותו משוגע. כולם מיהרו להדק את בריחי דלתותיהם, ובכמה מקרים אף שפכו עליו דליי מים כדי להבריחו מחצר ביתם.
ר' זלמן ניגש שוב לחברו שישיא לו עצה, אבל הפעם גם הוא לא ידע מה עוד ניתן לעשות.
לא נותרה בידו של ר' זלמן כל ברירה והוא ניגש לרב העיירה שהיה חסיד חכם. הלה שמע מפיו של האופה כל מה שעבר עליו מאז שמע את שיחתו של החסיד הזקן בהתוועדות.
הרב חייך לשמע הדברים ואמר:
"אין זה חטא חמור כל כך לומר 'אני'. הבעיה האמיתית היא לחשוב 'אני' ולסבור שאני מציאות חשובה. זה מה שאסור!"
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
