ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ערב אחד חזר מבית המאפה לבית הכנסת לאחר תפילת ערבית. באותה עת הסבו אצל השולחן כמה חסידים שהטיבו את ליבם במשקה ובמיני מזונות.
הזקן שבחבורה נשא את דברו: "קבלה בידינו מדור ראשון של חסידים, ששמעו מפי מורינו הבעל שם טוב הקדוש, שכל עניין החסידות הוא להכניע ולבטל את הישות העצמית. הביטול הוא האל"ף בי"ת של דרכי החסידות. כל מה שמהווה ביטוי לישות העצמית היה מאוס בקרב החסידים והם ברחו ממנו כמפני אש. ולעומת זאת, כל מה שנותן ביטוי להתבטלות אישית היה רצוי ומקובל. הדברים הגיעו לכך שחסידים היו נמנעים מלומר את המילה 'אני' מחשש שאמירת המילה תגרום להם לחוש יותר את ה'אני' העצמי הסותר את הביטול, שהוא התנאי הראשון להתקרבות אל הבורא".
הדברים שיצאו מלבו של החסיד הזקן נכנסו בפנימיות לבבו הישר והתם של ר' זלמן. באותו לילה לפני שעלה על יצועו החליט האופה: מהיום והלאה לא אעלה את המילה 'אני' על דל שפתי, יהיה מה שיהיה!
למחרת השכים בבוקר למלאכתו כדרכו. הקונה הראשון היה מעדת החסידים שהקפידו לאכול רק ממעשה ידיו. האיש לקח לחמנייה נאה ושאל כמנהגו: "מי אפה אותה?"
ר' זלמן לא ידע מה לומר, הרי לא יוכל לומר את המילה 'אני' המבטאת ישות. הוא הביט במבוכה בלקוח. הלה ראה שאינו מקבל מענה והחזיר את הלחמנייה למקומה ויצא בידיים ריקות. בדרך זו הפסיד זלמן קונים רבים באותו יום, וכך היה גם בימים הבאים.
הלך ר' זלמן לידיד חסיד וסיפר לו על בעייתו הקשה המעיקה עליו. הידיד חשב מעט ואמר:
"כאשר ישאלו אותך מי אפה את המאפה, קח את אצבעך ותצביע על עצמך בעודך שותק. כך יהיה ברור שאתה האופה ולא אחר, ולא תיאלץ להוציא מפיך את המילה המאוסה 'אני'".
ר' זלמן חזר שמח וטוב לב למאפייתו ונהג כעצת ידידו. ואכן חזרו אליו הקונים והיה נדמה שהחיים שבים למסלולם.
פעם אחת היה צריך ר' זלמן לבקר את אחד ממכיריו. הלה שאל מבעד לדלת: "מי שם?"
ר' זלמן רצה מאוד לענות על שאלתו, אבל לא רצה לומר 'אני', וגם ההוראה באצבע על עצמו לא תועיל במקרה זה. באין מוצא סבב ר' זלמן על עקביו וויתר על אותו ביקור.
הדבר נשנה עם מכר נוסף ושוב לא ידע ר' זלמן מה לעשות וחזר כלעומת שבא. הוא ביקש את עצת חברו החסיד. הלה אמר:
"בכל פעם שתהיה מעברה של הדלת וישאלו אותך 'מי שם?', תאמר 'זלמן' ויכירו את קולך, וכך הכל יבוא על מקומו בשלום ללא צורך באמירת 'אני'".
שלוות החיים חזרה לזלמן והוא שב לשגרה הברוכה.
יום אחד הופיע בעיירה אדם מוזר בלבושו ובהנהגותיו. עד מהרה התברר כי האיש חולה בנפשו. הוא נהג להיטפל לילדים קטנים, להציק להם ואף להכותם. לרוע המזל שמו של המשוגע היה זלמן.
כאשר ר' זלמן התדפק על דלתות בתי העיירה לחלק לנצרכים מוצרי מאכל לשבת קודש שאלו אותו "מי שם?", וכאשר ענה 'זלמן', חששו שמדובר באותו משוגע. כולם מיהרו להדק את בריחי דלתותיהם, ובכמה מקרים אף שפכו עליו דליי מים כדי להבריחו מחצר ביתם.
ר' זלמן ניגש שוב לחברו שישיא לו עצה, אבל הפעם גם הוא לא ידע מה עוד ניתן לעשות.
לא נותרה בידו של ר' זלמן כל ברירה והוא ניגש לרב העיירה שהיה חסיד חכם. הלה שמע מפיו של האופה כל מה שעבר עליו מאז שמע את שיחתו של החסיד הזקן בהתוועדות.
הרב חייך לשמע הדברים ואמר:
"אין זה חטא חמור כל כך לומר 'אני'. הבעיה האמיתית היא לחשוב 'אני' ולסבור שאני מציאות חשובה. זה מה שאסור!"
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
