ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הם סיכמו לגור בקיבוץ שבה גדלה, ליד הוריה. לאחר שנולדו להם שלושה ילדים, עופר רצה שילדיו יחיו בסביבה דתית יותר, ואילו היא התעקשה שיעברו לדירה החדשה שבנו בקיבוץ.
עופר אמר: "או שנעבור ליישוב אחר או שאתחיל הכול מחדש! אם לא תסכימי, אשאר קצת בקיבוץ לראות שאתם מתארגנים בבית החדש, ואז אעזוב. תחיי את חייך, ואני אלך לפתוח פרק חדש עם אישה דתייה".
דבריו של עופר קוממו את יסמין, שהייתה מנהלת בכירה והמפרנסת העיקרית בבית, בזמן שהוא הלך ללמוד בכולל. היא אמרה בליבה: "המשפחה שלי פה, הילדים שלי איתי, אני לא צריכה אותו!"
בלילות הלכה יסמין לסדר את הארונות בבית החדש, וביקשה עזרה בתליית מדפים והרכבת הרהיטים כי עופר לא שיתף פעולה. היה ברור לשניהם שהם עומדים בפני גירושין.
ואז קיבלה יסמין עצה מחברה: "כדאי שתוודאי ברבנות שהוא לא פתח תיק גירושין".
יסמין עלתה במדרגות הבניין של הרבנות ואמרה לעצמה "רק שלא... רק שלא...". כשהגיעה לפקיד שאלה: "יש פה אולי תיק תביעת גירושין על שם כוכבי?". הוא חיפש ואמר: "יש תיק".
הכול התערפל בתודעתה והיא הרגישה נבגדת.
חברתה הציעה לה להשיג צו משמורת כי חששה לגורל הילדים. עופר ויסמין היו אז בתהליך גישור אצל מטפלת כדי להיפרד יפה. אולם רגע לפני שהגיעו לגישור, השליח מבית המשפט נתן לעופר את צו המשמורת. תהליך הגישור התפוצץ ועבר לעורכי דין.
זו הייתה תקופה קשה ביותר. יסמין עברה עם הילדים לבית החדש, ואילו עופר נשאר בינתיים בבית הישן.
עורך הדין של יסמין סייע להם לחלק את רכושם, והם כבר חשבו על היום שאחרי.
הם עמדו בבית המשפט מול שופטת כשהם מחזיקים ידיים.
השופטת נדהמה: "לא ראיתי מעולם זוג שעומד להתגרש שנוהג כך!"
אחרי שסיימו את ענייניהם בבית המשפט, ניצבו מול הדיינים ברבנות.
הדיין שאל: "עשיתם שלום בית?"
עופר ענה: "עשינו, כבוד הרב, ואנחנו רוצים להתקדם לגירושין".
"תלכו הביתה ותעבדו על עצמכם, ואם לא תתייחדו במשך חודש, תגיש בקשה חדשה".
הם קיבלו את המסר שלא מוכנים לגרשם מיד.
לאחר מכן ביקרה יסמין בחנות נעליים בעיר הסמוכה. המוכרת אמרה כמה פעמים "ברוך ה'!", ויסמין אמרה: "אני לא רוצה לשמוע על ה'! תעזבי אותי ממנו!"
"למה את מדברת כך?!" תמהה המוכרת, והן התיישבו לשוחח. התברר שהמוכרת מתחזקת ביהדות ואילו בעלה ממש מתנגד לכך, והם הולכים לארגון בשם 'התקשרות זוגית' שמאוד עוזר להם. לבסוף הציעה: "את חייבת לנסות! תחפשי אותם ברשת".
בכל אותה תקופה בלילי שישי הילדים שהו בבית הישן עם אביהם. יסמין הביאה להם ארוחת ערב מאמה, והמשיכה להעביר רהיטים לבית החדש. למרות שקיימו עם הילדים שיחות פרידה מלוות בבכי ודמעות, לא הצליחו להיפרד באופן מלא.
יסמין החליטה להתקשר ל'התקשרות זוגית', וקבעה פגישה עם המנהל עמי ברעם. כעבור יומיים הגיעו בני הזוג למושב גמזו. עמי הביט בהם ואמר: "אתם זוג קלאסי שלנו! את לא קלטת שאת נשואה לחרדי, ואתה לא מבין שאתה נשוי לחילונית. כל אחד רוצה לכופף את השני לכיוון שלו".
הוא סיפר להם על שתי טבעות שחותכות זו את זו באמצע, כמודל לזוגיות נכונה, והמליץ להכניסם לקבוצה שהייתה אז במפגש השלישי מתוך שלושה עשר מפגשים מתוכננים.
היו שם שלושה עשר זוגות. הם ראו גברים מזוקנים עם פאות וכיפות, ולידם נשים עם טריקו וג'ינס, וכן נשים עם מטפחות ופאות ולצידן גברים בלבוש חופשי. יסמין אמרה לעצמה: "אוקיי, יש פה עוד משוגעים כמוני, שעוברים את הדבר המטורלל הזה...". ההרגשה שהיא לא לבד במצבה הרגיעה אותה. היא נוכחה לדעת כי ב'התקשרות' בונים בחוכמה קשר בין בני זוג שרחוקים זה מזה מבחינה דתית. פסיכולוגית דיברה על הצד הנפשי, ורב הסביר כיצד אפשר להתגמש בלי לעבור על ההלכה. הרעיון הוא לשוחח בלי להתפרץ, ולהביא את הסיפור כולו לתוך השיח.
עמי ואשתו אביטל הם בעצמם מודל לסיפור כזה. הוא חזר בתשובה לאחר נישואיהם, והם מעידים שברגע שהחלו לטפל באחרים, הפסיקו לריב ביניהם...
מה שדיבר אל יסמין בגישתם הוא שלא משנים אף אחד. אני יכולה להגיד שהפאות והכיפה השחורה שלו לא נעימות לי, אבל זה מה שהוא. מצידי שייסע לאומן, אבל זה לא אומר עליי כלום. הציור של שני המעגלים הנחתכים נמצא תמיד לנגד עיניה. יש לו את שטח מחייתו שבו הוא חופשי, ויש לי את שטח מחייתי שבו אני חופשייה. הקשר בינינו מתבטא בתחום המשותף, ועל האמצע הזה צריך לעבוד!
עופר ויסמין עברו ליישוב מסורתי-דתי שמאפשר לשניהם לחיות עם ילדיהם, ובמקביל נמצאים בקשר שוטף עם חברי 'התקשרות'. זה לא פשוט, אבל יכול להוות תשתית טובה לעם ישראל ללמוד איך לקבל זה את זה, ואפילו לאהוב זה את זה.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
