ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
וגם בתחום הכלכלי עולה השאלה האם התקדמנו בשנה האחרונה ובשנים האחרונות או נסוגונו. מצד אחד התקדמנו, רמת החיים עלתה מאד בעשור האחרון ואין להשוות את מעמדינו הכלכלי עכשיו למצב שהיה לפני עשר שנים ועל אחת כמה וכמה לפני עשרים שנה ועל אחת כמה וכמה לפני שלושים שנה. המצב היום טוב לאין ערוך מאשר קודם. ואולם מאידך אנו מצויים במשבר כלכלי עמוק עד כדי כך שהנגיד של בנק ישראל אומר שיש סכנה שבנק גדול יתמוטט ויגרור אחריו אסון כלכלי לאומי. הוא חזר על אזהרה זו יותר מפעם אחת. והמשבר הכלכלי מביא לגזרות כלכליות קשות ומכבידות. וכתוצאה מכך שיעור מחוסרי העבודה גדול היום יותר מאי פעם.
גם מבחינה רוחנית נשאלת השאלה האם התקדמנו או ירדנו. מצד אחד התרבו מאד בני התורה עולם הישיבות גדל מאד, וגדל והולך כל הזמן. הצבור הדתי גדל בכמות ובאיכות. ואולם מאידך הרחוקים מתרחקים עוד יותר, מפלגת שינוי גדלה פי שלש .
אנו רואים שתהליכים מנוגדים מתרחשים בו זמנית, מצד אחד עולים מאידך יורדים. מצד אחד מתחזקים כלכלית מאידך גוברות הסכנות וכן בתחום המדיני הצבאי אנחנו חזקים היום יותר מאי פעם ומאידך מאוימים יותר מאי פעם.
אור וחושך משמשים בערבוביה ועולה השאלה איך לראות את התקופה מה הוא התהליך המכריע האם האור ינצח את החושך.
מצב דומה היה כשהיו ישראל במצרים לקראת היציאה. גם אז התרחשו שני תהליכים מנוגדים, מצד אחד העינויים גברו, הצרות התרבו, עד "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו". זו היתה עבדות איומה. מאידך "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ", העם גדל תוך כדי הצרות בצורה מדהימה - ששה בכרס אחת.
וגם מבחינה רוחנית התרחשו שני תהליכים מנוגדים, מצד אחד יורדים ויורדים עד שהגיעו למ"ט שערי טומאה, ומאידך גיסא גלות מצרים מתוארת ככור היתוך המטהר ומזכך את ישראל; וכן אנו מוצאים שהקב"ה הקפיד על משה שאמר והן לא יאמינו לי. ולא ידע שהם מאמינים בני מאמינים.
ניתן לתאר את תקופת גלות מצרים . כתקופה של פרידה בין בני זוג אוהבים. שהרי ישראל משולים לרעיה והקב"ה לדוד. ככל שהזמן עובר הגעגועים מתעמקים ומאידך על פני השטח נוצר הרושם שמתרגלים למציאות כבר לא מדברים כל כך על הפרידה. למה הדבר דומה , לקפיץ שמותחים אותו עד קצה יכולתו, לכאורה באותה שעה הצדדים רחוקים זה מזה מאד , אבל אדרבא ככל שהקפיץ מתוח יותר כך טמונה בתוכו עוצמה של כח לחזור ולהתחבר ביתר שאת, ואם עוברים את הגבול הקפיץ נקרע ושוב אי אפשר לחברו. וכן היו ישראל במצרים הם הגיעו עד מ"ט שערי טומאה הם הגיעו עד קצה הגבול שאפשר למתוח את הקפיץ, מעבר לזה היו נופלים ושוב אי אפשר היה להוציאם ממצרים. זה היה כלפי חוץ ואולם מבפנים הקשר הפנימי הציפיה לגאולה התעמקה והתגברה ואז כשהיא הגיעה לשיאה הגיע שעת הגאולה.
וכך בתקופה שלנו המדינה הולכת ומתחזקת ומאידך מלוים אותה סכנות הולכות וגוברות ,ונמצא שהמדינה היא כמו עובר שגודל והולך לקראת הלידה ומאידך הדאגות מפני הסכנות שבתהליך הלידה מעמיקות את הצפיות . התחושה כביכול שריבונו של עולם עומד מרחוק והלב מלא יאוש וצפיה לגאולה שתבוא. גם מבחינה רוחנית כח התורה בישראל גובר ועולה ואולם מתלווה אליו ההרגשה של חוסר בטחון של אין כח להורות ולהוביל אמנם המנהיגים הרוחניים מורים בעניני השעה אך לא מעיזים להתאחד לבנות עוצמה תורנית מאוחדת של תורה שבכוחה לעשות מהפכות.
נמצא שהאומה מתפתחת בכל המובנים לקראת הגאולה השלמה, מכינה את כוחה החומרי ובונה את עוצמתה הרוחנית. אך הכל מכוסה בתחושה של חדלון שמעוררת ציפיה לשינוי ולחידוש לגאולה.
וכאשר תבוא הגאולה השלמה יראה הכל חדש פתאום יבוא האדון פתאום יבוא הגואל לגאול את ישראל ההפתעה תהיה מלאה. ומאידך יתברר לפתע שהכל היה מוכן לגאולה, היא התפתחה קמעה קמעה. עד שהגיע לשלמותה ואז היא הופיע.
לאמר, הגואל יבוא בשני האופנים גם קמעה קמעה וגם פתאום, ואין כל סתירה בין שתי הדרכים הן ממש משלימות זו את זו.
ואולי בזה ביאור חדש לדברי הגמרא שאין משיח בא עד שיתיאשו מן הגאולה. כלומר תהיה גאולה, הכל יתפתח, ויחד עם זה ילווה ביאוש. מאין ביאור זה אמר הרב שיתייאשו משלבי הגאולה; ואני מרחיב הדברים ששני התופעות יופיעו כאחד גאולה ויאוש ושניהם מבאים לגאולה השלמה.
אם כן עלינו להודות לרבונו של עולם גם על היאוש המעורר צפיה וגם על ההתקדמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
