ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - משנה
משנה - המשך דיני קדימה בקרבנות
A. יוצא דופן לקדימה - אשם מצורע>חטאת , כי בא לגמור את טהרתו (מכשירו לקדשים וביאת מקדש).
(בדרך אגב - אשם מצורע ונזיר יוצאי דופן גם ב: בני שנה, לא שני שקלים).
B. דיני הקדימה - גם לגבי אכילת הבשר .
C. קרבן מאתמול - קרבן מהיום
תוס' - לגבי האכילה
1. שלמים מאתמול>שלמים מהיום (שלא נפספס).
2. שלמים מאתמול - חטאת של היום:
ר"מ - שלמים קודמים (הטעם הנ"ל>מקודש). חכמים - חטאת קודמת (מקודש גובר).
רש"י - לגבי ההקרבה
1. שלמים שהובאו אתמול (ולא נשחטו)>שלמים שהובאו היום - לעניין שחיטה (ואפילו שהראשונים הובאו בלילה, כשממילא א"א לשחוט).
2. שלמים שהובאו אתמול ולא נשחטו, (או - הובאו היום ונשחטו) > חטאת קודמת לפי כולם.
אבל - שלמים שהובאו אתמול + נשחטו כבר - מחלוקת אם זריקת דמם קודמת לשחיטת החטאת:
ר"מ - שלמים קודמים (לא לזלזל כל כך), חכמי ם - חטאת (קדשי קדשים).
D. צורת האכילה - איך שרוצים (צורת הבישול, תבליני חולין ותרומה).
גמרא
שאלות שמנסים לפושטן ממשנתנו:
א. מה קודם - תדיר או מקודש?
1. ראיות שתדיר קודם -
a. מהמשנה הראשונה - תמידין>מוספי שבת, מוספי שבת>ר"ח, מוספי ר"ח>מוספי רה"ש - תדיר קודם למקודש.
דחייה - שניהם מקודשים באותה מידה (שבת, ר"ח, רה"ש - משפיע לא רק על המוסף שלו אלא על כל קרבנות היום).
b. קידוש לב"ה - ברכת היין בקידוש (תדירה)>ברכת היום (קדושה), מנחה >מוסף שבת (הלכה לרי"ח).
כולם קדושים באותה רמה (דחייה דומה - קדושת השבת חלה גם בברכת היין ובמנחה).
2. ראיות שהקדוש קודם
ממשנתו - שלמים של אתמול>חטאת של היום (לפי ר"מ), משמע - חטאת של היום>שלמים של היום לפי כולם , - אפילו שהשלמים תדירים .(היה אפשר להקשות גם מהמשנה בדף פט.)
דחיית רבא - השלמים לא תדירים, אלא רק מצוים יותר (כי אין חיוב).
[מקשה רב הונא בר יהודה - מצוי=תדיר: בברייתא - מילה תדירה מפסח. והרי היא רק מצויה.
תשובה - 1. הכווונה שתדירה במצוות (רש"י - 13 בריתות). 2. כיוון שהיא הרבה יותר מצויה - זה כבר " תדיר "].
האיבעיא לא נפשטה .
(א אמצע)
ב. מה גובר - דיני הקדימה או " אין מעבירין על המצוות "?
המקרה - שחט את הפחות תדיר, האם יזזוק או שיעיבר על המצוות, וישחט את היותר תדיר?
ראיות שהקדימה>"אין מעבירין"
(ודחיות ל1-3 - כאן ממילא על אחד מהם נצטרך חהעביר, אז דיני הקדימה חלים).
1. ממשנתנו -
ר"מ - שלמים של אתמול שנשחטו > שחיטת חטאת של היום, נדייק - שלמים של היום שנחטו - נפסיק ונעשה את החטאת (וכש"כ לרבנן - שגם בשל אתמול נפסיק).
דחייה - כוונת המשנה שגם החטאת כבר שחוטה , ואז - מאתמול גובר לפי ר"מ, אך מהיום - כיון ממילא באחד מהם נצטרך להעביר , אז הקדוש גובר.
2-3. מקידוש ומנחה -
כאמור - לב"ה - יין (תדיר) > יום (לא תדיר), אפילו שהיום התחיל לפני שהביאו את היין,
מנחה>מוסף, אפילו שזמן המוסף מהבוקר,
אז יוצא שמעבירים על היום / מוסף .
דחייה - כיון שכבר הביאו את היין/הגיע זמן מנחה - אז ממילא על אחד מהם צריך להעביר.
4. תמיד>פסח - (משנה פסחים סא) - אפילו שכבר שחט הפסח - יחכו עם הדם וישחטו קודם את התמיד (מעבירין על פסח).
דחייה - מדובר שכבר שחטו התמיד (וכך גם מדויק במשנה שם), אך עוד לא זרקו, ויוצא שממילא על אחד יעבירו.
גם איבעא זו לא נפשטה.
ג. היתר צורת האכילה - "לך נתתים למשחה" - לגדולה, כדרך המלכים.
חלק ב - משנה
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
