ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב מביא שם את הירושלמי 2 לגבי הזמן שאירע בו נס הפורים: "אמרינן אותה שנה מעוברת היתה שנאמר (אסתר ג, ז) 'מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר'.
ובקרבן העדה 3 פירש דאותה שנה מעוברת היתה, והיה הנס באדר שני שנאמר "מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר".
שיטת הרב שם, כי נס חג הפורים עצמו היה בשנה מעוברת ואירע באדר הראשון, כפי שאכן מדגישה המגילה כי הפור נפל ב"חודש השנים עשר הוא חודש אדר". למרות זאת לדורות תוקן הפורים בחודש אדר השני, ובכך מוסברת לדעת הרב שיטת הרמ"א 4 המביא את הראשונים שיש להרבות בשמחה באדר הראשון ואף במשתה וסעודה: "יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם ואין אומרים מזמור 'יענך ה' ביום צרה' ואסורים בהספד ותענית, אבל שאר דברים אין נוהגים בהם, וי"א דאף בהספד ותענית מותרים: הגה: והמנהג כסברא ראשונה. י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף) ואין נוהגין כן, מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים (הג"מ בשם סמ"ק) וטוב לב משתה תמיד:
רעיון זה מקבל העמקה נוספת שם על ידי ביאור "סוד העיבור", שתלוי, על פי דברי הרב שם, בקדושת האומה הישראלית השואבת כוחה מארץ ישראל, וביכולתם להשפיע על סדר הנהגת הטבע, השפעה השואבת את כוחה מאופן ההשגחה בארץ ישראל אשר "עיני ה' אלוקיך בה". סוד השגחת ה' בטבע מופיע בשתי רמות – הראשונה היא אמונתנו כי כל חוקי הטבע נפעלים על ידי יוצר כל, וביותר – כי "כל הנהגתנו היא ניסית" ואין חוק וטבע כלל וכל מעשינו הם ניסים.
"וצריך לבאר למה נקרא זה הסוד בשם "סוד עמי", שנראה שהוא מציין סוד הנהגתו של ישראל במה שהיא מצוינת מהנהגת כל אומות העולם, ומצינו שהעיבור שייך לא"י דוקא כמו שכתוב (דברים יב, ה) 'לשכנו תדרשו' על כן אין מעברים כי אם בא"י (סנהדרין יא, ב), רק כשלא הניח כמותו בא"י. ונראה שגם מי שלא הניח כמותו בא"י שמעבר הוא ג"כ מטעם קדושת א"י השופע על כל אחד מישראל, אפילו הפזורים בד' כנפות הארץ, כענין התפילה שפועלת ע"י קדושת א"י כמו שכתוב (מלכים א ח, מח) 'והתפללו אליך דרך ארצם', וסמיכת המקרא מורה כן 'בסוד עמי לא יהיו' זה סוד העיבור, וסמיך לו 'ואל אדמת ישראל לא יבאו', אלמא שסוד העיבור שייך לא"י בעצם" 5 .
לפיכך אדר ראשון שהוא "טבעי" בחדשי השנה, נפל בפור של המן בדרך הטבע ומחייב במשתה ושמחה טבעית, ולדורות תוקנה באדר שני קריאת מגילה שהיא לבאר את הדרגה הגבוהה של "טבע אלוקי" בהנהגת ישראל.
גם את עצם ה"וויכוח" בין המן למרדכי, תולה הרב בעניין ההודאה האם ישנה השגחה אלוקית בטבע או הכל במקרה קרה, בבחינת "אשר קרך בדרך" – והיא תלויה בקשר לארץ ישראל. פעולת מרדכי לעבר את השנה הייתה על מנת לחדש את הקשר המהותי להשגחת ה' מכוח א"י, ובכך להוציא מן הכוח אל הפועל את סודם של ישראל ועומק אמונתם.
הדיון באופי הקשר של אירועי המגילה לארץ ישראל, סובב כדרכה של המגילה בעולם ההסתר. באופן גלוי המגילה כולה גלותית - פועלת בשבע ועשרים ומאה מדינה, ואין לה זיקה ישירה לארץ ישראל, אך חז"ל חושפים עד כמה היא מהווה חלק מהשלמת תהליך ההכנה לבניין בית שני, ואיך כולה מתגלגלת סביב סוגית שיבת ציון.
התהליך מתחיל במשתה הראשון שעשה אחשוורוש בשנת שלוש למלכו, בו חגג את ביסוס שלטונו, כי על פי חשבונו גאולת ישראל לא תהיה בשנת השבעים לגלותם 6 . במשתה הוצאו כלי המקדש, כסא שלמה הובא ואחשורוש ישב עליו, והיהודים הוזמנו "ליהנות מסעודתו של אותו רשע" 7 בכשרות מהודרת "כרצון איש ואיש", אך בשותפות בחגיגת היאוש מהגאולה 8 - "סעודה של ארץ ישראל הראה להם" 9 .
על זה נחתם דינם של ישראל שבאותו דור לכליה.
במקביל כותב אחשוורוש בתחילת מלכותו כתב שיטנה על יושבי יהודה וירושלים 10 , ומעלה לשלטון למימוש הגזרה 11 את המן ובניו, עקב פעילותם כנציבים בא"י. כאשר אסתר מבקשת להכנס אל אחשוורוש, מוכן הוא לתת רק "עד חצי המלכות" ולא את כל המלכות – שהוא בניין בית המקדש 12 .
גם ההתעוררות לגאולה קשורה להתגבשות מ"עם מפוזר ומפורד" לעם כנוס, לאומה אחת. מרדכי שהוא מצאצאי בנימין שנולד בארץ ולא השתחווה לעשיו 13 זוכה לגלות מחדש את רוח האומה, להגיע דווקא במוצאי ליל ראשון של פסח לבית המדרש ולמצוא תינוקות של בית רבן שעוסקים במצוות העומר, מצווה התלויה בארץ ישראל, ומתוך כך למחות את המן, כי נדחו כל שקלי כספו מול הקומץ הישראלי של החיבור להנהגת הטבע של ארץ ישראל 14 . על מנת להזכיר את ארץ ישראל ואת יריחו, שהיא תחילת הכיבוש של הארץ, נתקן פורים דמוקפין ובכך נמחה זרע עמלק הבא תמיד לפני הכניסה לארץ ישראל.
ואכן לאחר נס הפורים מתחדשת העלייה לארץ ישראל, וכשם ש"הדור קבלוה בימי אחשוורוש" גם ארץ ישראל מתיישבת וזוכה לקדושה שנייה שפועלת מכוח קבלת התורה באהבה, שמתוך כך אינה בטלה לעתיד לבא.
סוד היסוד הלאומי הישראלי הנובע מכוחה של א"י, לאחד את ישראל ולהחשיבם "ציבור" לעומת הפזור והפרוד של הגלות – הוא מקור היכולת לקדש את הזמנים, ולבסס מציאות של השגחה אלוקית בטבע המקום והזמן ממש. עניין משלוח מנות ומתנות לאביונים הוא על מנת לבסס כוח הכלל בפועל כחטיבה אחת.
מתוך כך שבים אנו לדברי הרב הנ"ל. רצונו של מרדכי לעבר את השנה היה כדי לגלות מחדש את היסוד הישראלי הלאומי, הנובע מקדושת ארץ ישראל, ופועל להשבת העם למציאותו הלאומית כאומה. קביעת זמן העיבור כשינוי המתגלה בטבע הזמן, ויניקתו מכח קדושת ישראל – הוא אשר הופך את הקערה על פיה ומפיל את שמחת המן על נפילת הפור בחודש אדר.
ניתן אולי להוסיף כי תקנת הפורים באדר שני משום "מסמך גאולה לגאולה" 15 - גאולת פורים וגאולת מצרים 16 – מגלה כי יסוד נס הפורים הוא בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה" – מכוח היצירה של יציאת מצרים של "עם זו יצרתי לי" ביסוד של ישראל "מקדשי הזמנים" מכח המצווה הראשונה שהצטוו אז – בקידוש הזמן, מתגלה ב"סוף הניסים שנתנו להכתב" – כוח הנצח של קדושת העם והארץ.
"משנכנס אדר מרבים בשמחה" – מסביר רש"י שהוא משום ניסי פורים ופסח 17 . השמחה מתחילה באדר ראשון, על פי דברי הרב, משום שתחילת הנס בפועל, בעת שארע, היתה בחודש זה, ומתעצמת באדר שני מפני קישורו בנס יציאת מצרים, נס יצירת אומה הצועדת לארצה, להיות עם קדוש המקדש את הנהגת הטבע לדעת כי ה' הוא האלוקים – בשמיים ובארץ אין עוד מלבדו.
^ 1. עניני פורים עמ' רכט .
^ 2. פ"ק דמגילה ה"ה .
^ 3. שם.
^ 4.שו"ע או"ח תרצ"ז א'.
^ 5. מאורות ראיה שם.
^ 6. מגילה יא, ב.
^ 7. שם יב, א.
^ 8. ע"פ "מנות הלוי".
^ 9. אס"ר א' יא .
^ 10. עזרא ד, ו .
^ 11. ע"פ מגילה טז, א.
^ 12.שם טו, ב.
^ 13.ילק"ש אסתר תתנ"ו .
^ 14. מגילה טז, א .
^ 15. שם ו, ב .
^ 16. רש"י שם .
^ 17. תענית כט,א.
הרב מאיר טויבר
ראש ישיבת "נתיב מאיר"
אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל כי היא חכמתכם ובינתכם – פיתוח טכנולוגי – צורך או ערך?
מתוך אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
