ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
עמוק ממנו נמצא החפץ - מלשון "עד שתחפץ" כאן נפגשים אנו במקור המניע את הכל ששורשו בקודש. חפץ זה נמצא תמיד בעומק ההוויה הוא אשר מפעיל את הדברים בעומק שרשם ומתכסה ב"חשקים" המתגלים בחוץ. "לעשות רצונך אלוקי חפצתי" (תהילים מ, ט).
יש אשר החפץ כל כך דומיננטי עד אשר אין צורך בחשק כלל. זהו אדם הראשון קודם שחטא, שאמת ושקר היו כל כך ברורים לו עד שהחשק בפועל לא נצרך כלל - לא טובו החיצוני של העץ, לא תאוותו לעיניים ולא נחמדותו של האילן הוו מוקד משיכה וממילא יכול היה האדם ללכת ללא לבושים - כי החשק הטבעי, היצרי , בטל היה אל החפץ. עד אשר חטא, והתבוננותו הפכה יצרית, ומכאן צריך היה לשבר את קליפת החשק ולחשוף מתוכה את החפץ. ועמל זה "בזיעת אפיים הוא" כי החפץ טמון עמוק ועולם החשקים מעלימו ביותר.
ויש אשר החשק כל כך דומיננטי ופועל עד שקשה מאוד, אם בכלל, לגלות בו את החפץ, העולם המעמיד את הסיפוק היצרי כתכלית הינו "עולם חישקי" אשר מקטין את הנשמה שניזונת מהחפץ המהותי. "וזכור את בוראיך בימי בחורותיך, עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ " (קהלת יב, א).
ויש אשר מבקשים את החפץ: התרופה נמצאת בנפילה עצמה. חידוש הוא בעולם כי אין החשק סותר את החפץ במהותו אלא מהווה אמצעי לחשיפת החפץ בפועל ובגלוי, ועצותיה של תורה ומצוותיה, הם הדרכים כיצד יצאו הדברים אל הפועל. לא לביטול ההנאה והחשק נתבעים אנחנו, להפך, "המצער עצמו מן היין - נקרא חוטא" (נזיר י"ט א'), ו"עתיד אדם ליתן את הדין על כל פרי נאה שראה ולא אכל" (ירושלמי, סוף קידושין). עיקר ברכות הנהנין היא על ההנאה מן העולם הזה - והעבודה הנתבעת מאיתנו הינה לחבר ולאחד בין החשק לאכילה לבין החפץ הפנימי, להשלים את מגמתנו לרומם את העולם כולו לקרוא בשם ה'. עבודה זו היא עבודת המצוות ועבודת הקודש בקידוש המציאות ברוממות אל.
אמנם הפער הקיים בפועל בין החשק הגלוי והחפץ הנסתר, הוא הפער שבין האמצעי והתכלית. ככל שמתעורר הצימאון אל התוך המהותי, ככל שמורגש הפער, מתעורר צער הנשמה בריחוקה מן החפץ הפנימי - "בזיעת אפיך תאכל לחם". המרחק, הגסות, הנמיכות של החשק הוא כשלעצמו דוחף את העולם להעמיק ולהגיע למיצוי המקורי.
הסבלנות הנדרשת קשה ולכן המרירות גדולה. הרצון להגיע למיצוי "כאן ועכשיו" מביא לפתרונות דמיוניים שלפיהם כבר הגענו אל המטרה כולה. דור ה"חוצפא דעקבתא דמשיחא" הוכשר לבקש את הגודל, ומפני שהכלים עדיין אינם מוכשרים - מתפתח דמיון שווא שניתן לדלג לדימוי של מיצוי החפץ בכלים של חשק מוקטן. פתרון זה מנסה למצוא בחשק את החפץ, ובכך מתרוקנת הנשמה והצימאון גדל עוד יותר. כמאמר הפסוק " לא יחפץ כסיל בתבונה , כי אם בהתגלות לבו" (משלי יח, ב).
בעלי הסבלנות המהלכים בדרך, אלו אשר מאמצים ראיה ארוכה שהאמצעי מקבל את מקומו האידיאלי בעצם שאיפתו אל המטרה - הם אלו המהלכים בדרך אמת. בעלי היכולת לחתור אל החפץ בתוך עולם החשקים ולהפנות מבט פנימי אל התגלותו במשך התהליך, הם החולמים הגדולים אשר מאחדים ומשלימים את הפער. "ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון , כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב; ישאלוני משפטי צדק, קרבת אלהים יחפצון " (ישעיהו נח, ב).
הפלא הזה מיוחד ומוכשר ביותר דווקא בחיי האמונה בארץ ישראל "שמאמין בחי העולמים וזורע" (שבת ל"א א'). בארץ שבה המהלך האלוקי מהווה את כל התהליכים הארוכים והסבלניים הנמצאים בחלומות הגאולה, והם המאפשרים לבנות עולם וממלכה, היודעת כי מתוך גילוי החפץ הנמצא בחשקים הטבעיים, יהיה הפער הולך ומתאחד, וטעם העץ יהיה כטעם הפרי. לא לבטל את החשק באים אנו, אלא לרומם את כל החשקים אל החפץ ולקרא בשם ד' על כל אמצעי ההנאה והחשק.
מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו. כל האמצעים המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראוים היו להיות מוחשים בחוש נשמתי באותו הגובה והנועם, שעצם המגמה מורגשת בו כשאנו מציירים אותה. אבל טבע הארץ, התנודדות החיים, ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנעמו והדרו, אבל העצים הנושאים עליהם את הפרי, עם כל נחיצותם לגדול הפרי, נתעבו ונתגשמו ואיבדו את טעמם. זהו חטא הארץ, שבעבורו נתקללה כשנתקלל גם האדם על חטאו... ע"כ מובטחים אנו בברור, שיבאו ימים שתשוב הבריאה לקדמותה, וטעם העץ יהיה כטעם הפרי, כי תשוב הארץ מחטאה, וארחות החיים המעשיים לא יהיו גורמים לחוץ בעד הנועם של האור האידיאלי, הנתמך בדרכו ע"י אמצעים הגונים, המחזיקים אותו ומוציאים אותו מן הכח אל הפועל (אורות התשובה פ"ו, ז)
"חשק נטיעת האילנות" - הטבעי, המעשי, נובע מהיכולת להתנשא לראיית תהליך של נתינת פירות לאחר כמה דורות, כעץ החרוב הניטע מתוך הסבלנות המתבוננת עמוק, המפעילה את החפץ המהותי להיטיב, לא רק את ההווה החולף, אלא את התהליך כולו המקיף את הדורות הבאים, אשר יחד חושפים את החפץ המקורי להשבת העולם לחוש בנעימות קודש את החפץ בעולם המעשה בגלוי ממש, כגן עדן שבו מתאחד טעם העץ בטעם פריו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
