ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
למדונו חז"ל 1 : "כל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה, שנאמר 2 : "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ונאמר 3 : "הבדלו מתוך העדה". וכיון שבשני הפסוקים חוזרת המילה "תוך" אנו לומדים בגזרה שווה זה מזה, שמה כאן מדובר ב"עדה", אף כאן צריך "עדה". מי נקראו עדה? היו אלה המרגלים כשהסיתו את ישראל לא להכנס לארץ. כמה מרגלים היו? שנים עשר. אולם, שנים מתוכם היו כשרים יהושע וכלב- ועליהם לא אמרה התורה העדה הרעה. אם כן נשארו עשרה והם הנקראים עדה.
אם כן כשכתוב "ונקדשתי בתוך בני ישראל" 4 , גם כאן "תוך" בני ישראל, מדרגת התוכיות הפנימית של ישראל, היא לא פחות מעשרה. מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל העיר שמוזר הדבר, שכאשר באים ללמוד על קידוש ה' בתוך בני ישראל לומדים זאת דוקא מן המרגלים הרשעים. לכן יש ללמוד מכאן שעם ישראל, גם הרשעים שבהם, יש בהם מקום להופעת קדושה מהצד הציבורי שבהם, כי מצידם הפרטי הם רשעים.
ממילים אלו- "ונקדשתי בתוך בני ישראל"- נלמדת מצות קידוש ה' הגדולה והחשובה, שעיקרה מסירות הנפש ממש על אמונותינו- תורתנו ומצוותיה. וכן למדו חכמים שגם כאשר עשרה יהודים יחד לשם דברים שבקדושה יש בזה קיום המצוה "ונקדשתי בתוך בני ישראל".
מהם אותם דברים שבקדושה? אותן תקנות וסדרי התפילה שיש בהם קדושת שמו יתברך על ידינו. במסכת מגילה 5 נאמר אלו הם: קדיש וקדושה שבתפילה, ברכת כהנים וקריאת התורה בציבור. אי אפשר לקיים אחד מאלה בפחות מעשרה יהודים בני מצווה. באמירת הקדיש אפשר לראות כבר במילים הראשונות שאנו באים לקדש את שם ה', כי הקדיש פותח במילים: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", כלומר שמו הגדול. נמצא שברגעים בהם אנו אומרים קדיש, מלבד העובדה שזוהי פתיחת התפילה הציבורית שלנו שבה ועל ידה אנו נקראים גוי גדול, אנו בזה מתקשרים למצוה הגדולה ביותר בתורה שהיא שיא השיאים של כל המצוות, קידוש ה'. מצווה זו היא המדרגה החשובה ביותר שתלמיד חכם יכול לשאוף להגיע אליה.
אם כן, חשוב לשים לב באמירת הקדיש, ולהשתתף בו כפי יכולתינו. בזוהר 6 מסופר שרבי שמעון בר יוחאי ראה פעם יהודי שקפץ ממקומו ורץ לענות קדיש, ואמר שבודאי יהודי שמשתדל לענות קדיש בצורה כזאת יהיה אדם גדול, ואכן כך היה.
בודאי שאסור בתכלית האיסור לדבר דברי חול בזמן ששומעים קדיש, ואפילו אם לומדים תורה או מתפללים חייבים להפסיק ולשמוע ולענות אמן עד סוף החלק הראשון המסתיים במילים "דאמירן בעלמא ואמרו אמן". יותר מזה, גם במקום שאסור להפסיק בשום אופן, כמו בתפילת העמידה, נפסקה ההלכה שאסור להמשיך ולהתפלל כאילו מתעלמים מאמירת הקדיש, אלא יש להפסיק ולהקשיב עד שיסיימו את חלקו הראשון של הקדיש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
