ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
בליטא שלפני כ150 שנה ייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט את מה שכונה אחר-כך תנועת המוסר. אחד הערכים שהוא שם מעל כל ערך אחר כמעט היה הצורך של כל יהודי להיות רגיש לכאבו, לאמונתו ולצרכיו של הזולת. תנועת המוסר השפיעה השפעה גדולה על החיים היהודיים בליטא, ובעיקר על רוב הישיבות הליטאיות, עד מלחמת העולם השנייה. לדאבון הלב, כמו רוב רובה של יהדות ליטא, גם תנועת המוסר לא שרדה את המלחמה. יש ישיבות שעדיין משלמות מס שפתיים לערכים ולטקסטים של תנועת המוסר, אך בעולם היהודי היום, בפועל, השפעתה מועטה עד אפסית. כמה חבל!
אמנם איננו נוהגים באלימות זה כלפי זה, על אף שגם המגמה הזאת בעלייה, למרבה הצער, אבל אנחנו חסרי רגישות ונטולי אהדה כלפי אנשים אחרים. חז"ל אמרו שאפילו צדקה לעניים צריך לתת מתוך רגישות וכבוד. התיעוש של הצדקה היום יוצר הפרדה איומה בין התורם לנתרם, מונע קשר אנושי ומוליד אטימות מפחידה לנושא כולו.
מסיבות שונות, שלא אלאה אתכם בהן, מצאתי את עצמי במטוס של לופטהנזה מתל-אביב לפרנקפורט שעל נהר המיין בשבוע שחלף. לא טסתי בחברת לופטהנזה לפני כן ומעולם לא ביקרתי בגרמניה - דעה קדומה אישית שלי. אבל מאחר שהייתי צריך להגיע לשיקגו ביום ההוא בשעה מסוימת, וטיסת הקישור היחידה שהתאימה ללוח הזמנים שלי היתה דרך פרנקפורט, מצאתי את עצמי יושב במטוס של לופטהנזה. כשהמטוס המריא והדייל קרא את ההודעות הקבועות על הגשת המזון במערכת הכריזה של המטוס, נדהמתי לשמוע שלא מוגש בשר חזיר בטיסות מתל אביב או אליה. הרגשתי שזאת הצהרת מדיניות רגישה שלוקחת בחשבון את הרגישויות של הנוסעים היהודים והמוסלמים, שהם רוב הנוסעים בין תל אביב לפרנקפורט. אולי ההיסטוריה של גרמניה של לפני 70 שנה עדיין מעיקה על הנפש הגרמנית והופכת אותה לרגישה יותר כלפי הזולת. אני בהחלט מקווה שזה נכון.
חבר שלי שעלה לישראל לא מזמן שאל אותי אם כל הנהגים הישראלים תוקפניים וחסרי נימוס. השבתי לו שאסור להכליל, אבל אין ספק שאנשים שהם פחות נרקיסיסטים ותוקפניים, שרגישים יותר לצורכי האנשים שסביבם, הם נהגים הרבה יותר שפויים והרבה פחות מסוכנים. באופן כללי, מנה נאה של רגישות תחולל פלאים באווירה ובמצב הרוח של החברה שלנו.
רגישות לזולת יוצרת תחושת סולידריות וקהילה. סולידריות אין פירושה הסתגלות. התלמוד מתייחס לזכות להחזיק בהשקפות שונות כדבר קדוש. בגלל זה התלמוד גם מדגיש שנקודת המבט של האדם האחר צריכה להילקח בחשבון ואסור לפסול אותה על הסף. בית שמאי ובית הלל היו חלוקים ביותר מ-312 עניינים. על אף שבית הלל היה גדול יותר ובעל סמכות גדולה יותר, הוא תמיד היה רגיש לדעות, לפסיקות ולרגשות של בית שמאי. במקרים רבים בית הלל נסוג מדעתו לטובת אחד מרבני בית שמאי, כשהוא הבין שמדובר בעיקרון שבית שמאי לא יכול ולא רוצה לוותר עליו. לכן התלמוד אומר שגם דברי בית הלל וגם דברי בית שמאי הם דברי אלקים חיים.
במסע החיים של היחיד ושל החברה, הרגישות היא השמן שמניע את הגלגלים בצורה חלקה ונעימה יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
