ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
בליטא שלפני כ150 שנה ייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט את מה שכונה אחר-כך תנועת המוסר. אחד הערכים שהוא שם מעל כל ערך אחר כמעט היה הצורך של כל יהודי להיות רגיש לכאבו, לאמונתו ולצרכיו של הזולת. תנועת המוסר השפיעה השפעה גדולה על החיים היהודיים בליטא, ובעיקר על רוב הישיבות הליטאיות, עד מלחמת העולם השנייה. לדאבון הלב, כמו רוב רובה של יהדות ליטא, גם תנועת המוסר לא שרדה את המלחמה. יש ישיבות שעדיין משלמות מס שפתיים לערכים ולטקסטים של תנועת המוסר, אך בעולם היהודי היום, בפועל, השפעתה מועטה עד אפסית. כמה חבל!
אמנם איננו נוהגים באלימות זה כלפי זה, על אף שגם המגמה הזאת בעלייה, למרבה הצער, אבל אנחנו חסרי רגישות ונטולי אהדה כלפי אנשים אחרים. חז"ל אמרו שאפילו צדקה לעניים צריך לתת מתוך רגישות וכבוד. התיעוש של הצדקה היום יוצר הפרדה איומה בין התורם לנתרם, מונע קשר אנושי ומוליד אטימות מפחידה לנושא כולו.
מסיבות שונות, שלא אלאה אתכם בהן, מצאתי את עצמי במטוס של לופטהנזה מתל-אביב לפרנקפורט שעל נהר המיין בשבוע שחלף. לא טסתי בחברת לופטהנזה לפני כן ומעולם לא ביקרתי בגרמניה - דעה קדומה אישית שלי. אבל מאחר שהייתי צריך להגיע לשיקגו ביום ההוא בשעה מסוימת, וטיסת הקישור היחידה שהתאימה ללוח הזמנים שלי היתה דרך פרנקפורט, מצאתי את עצמי יושב במטוס של לופטהנזה. כשהמטוס המריא והדייל קרא את ההודעות הקבועות על הגשת המזון במערכת הכריזה של המטוס, נדהמתי לשמוע שלא מוגש בשר חזיר בטיסות מתל אביב או אליה. הרגשתי שזאת הצהרת מדיניות רגישה שלוקחת בחשבון את הרגישויות של הנוסעים היהודים והמוסלמים, שהם רוב הנוסעים בין תל אביב לפרנקפורט. אולי ההיסטוריה של גרמניה של לפני 70 שנה עדיין מעיקה על הנפש הגרמנית והופכת אותה לרגישה יותר כלפי הזולת. אני בהחלט מקווה שזה נכון.
חבר שלי שעלה לישראל לא מזמן שאל אותי אם כל הנהגים הישראלים תוקפניים וחסרי נימוס. השבתי לו שאסור להכליל, אבל אין ספק שאנשים שהם פחות נרקיסיסטים ותוקפניים, שרגישים יותר לצורכי האנשים שסביבם, הם נהגים הרבה יותר שפויים והרבה פחות מסוכנים. באופן כללי, מנה נאה של רגישות תחולל פלאים באווירה ובמצב הרוח של החברה שלנו.
רגישות לזולת יוצרת תחושת סולידריות וקהילה. סולידריות אין פירושה הסתגלות. התלמוד מתייחס לזכות להחזיק בהשקפות שונות כדבר קדוש. בגלל זה התלמוד גם מדגיש שנקודת המבט של האדם האחר צריכה להילקח בחשבון ואסור לפסול אותה על הסף. בית שמאי ובית הלל היו חלוקים ביותר מ-312 עניינים. על אף שבית הלל היה גדול יותר ובעל סמכות גדולה יותר, הוא תמיד היה רגיש לדעות, לפסיקות ולרגשות של בית שמאי. במקרים רבים בית הלל נסוג מדעתו לטובת אחד מרבני בית שמאי, כשהוא הבין שמדובר בעיקרון שבית שמאי לא יכול ולא רוצה לוותר עליו. לכן התלמוד אומר שגם דברי בית הלל וגם דברי בית שמאי הם דברי אלקים חיים.
במסע החיים של היחיד ושל החברה, הרגישות היא השמן שמניע את הגלגלים בצורה חלקה ונעימה יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
