ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
לאחר שסיים את דברי תורתו, נאנח רבי מנדלי ואמר: אם היינו זוכים להיות עכשיו בארץ ישראל, במקום לשמוע את דברי תורתך, היינו פשוט יושבים ואוכלים מפירותיה הקדושים.
ישתבח שמו, שזכינו לשוב לארצנו הקדושה וביכולתנו לערוך 'סדר' על פירות הארץ בט"ו בשבט, אולם הבקיא בתולדות היום יודע, שמנהג ה'סדר' חדש הוא.
יסודו של יום במשנה (ר"ה ב.) הקובעת, שחמישה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילן. אך למעשה, בימי המשנה והתלמוד היה ט"ו בשבט רק תאריך המציין את תחילת שנת המעשרות.
כנראה שבימי הגאונים, עת שרד עדיין ישוב יהודי ניכר באזורים נרחבים בארץ, היו מתפללים ביום זה בארץ ישראל תפילות מיוחדות לה' שישלח ברכה בפירות האילן (פיוטים לט"ו בשבט מה גניזה הקהירית), אולם עדיין לא היה היום חג של ממש.
משגלו ישראל מארצם, ולא הייתה עוד אפשרות מעשית לקיים את המצוות התלויות בארץ, נותר מיום זה רק רושם קל בלבד - האיסור להתענות (שו"ע או"ח תקעב, ג) ולומר תחנון (שו"ע או"ח קלא, ו).
עוברים דורות, הגלות מחשיכה והולכת, והנה לפתע, בעת שכמעט כל ישראל מרוחקים מאדמתם, זוכה ט"ו בשבט לעדנה מחודשת. מנהג חדש מתחיל להתפשט ביום זה בישראל - מנהג אכילת הפירות.
המנהג נזכר לראשונה על ידי רבי יששכר סוסאן, בן דורו של האר"י הקדוש (לפני כ - 430 שנה), וכך הוא כותב - "שבט... יום ט"ו בו.. ר"ה לאילנות... והאשכנזים (בעיר צפת) נוהגים להרבות בו במיני פירות האילנות לכבוד שמו של יום", ובהמשך (מגן אברהם קלא, טז) מוזכר כמנהג האשכנזים בכל מקום.
לא עוברות שנים רבות, והמנהג מתפשט גם לקהילות ספרד, ואף בהרחבה גדולה עם שימת דגש חזק יותר מן האשכנזים. נוהגים הספרדים, לקיים "סדר" מיוחד שבו אוכלים שלושים מיני פירות, אומרים ברכות ותפילות על כל פרי, ולומדים פסוקים ומאמרים, שיש בהם מענייני פירות העץ. במאמרים אלה, בדרך כלל, הפירות נמשלים לישראל ועוד.
המקובלים ראו בסדר זה עניין גדול, לפי שבפירות מצויים ניצוצות קדושים, והמינים השונים רומזים לעולמות שונים, ובשעה שהאדם אוכל הוא מעלה את העולמות והניצוצות. גם בחצרות החסידים עורכים 'טיש' מיוחד של פירות ברוב שירה וזמרה.
ובכל זאת, מקורו של ה'סדר' המקובל לוט בערפל. האר"י הקדוש לא תיקן את אכילת הפירות ואת ה'סדר', אלא רק אמר לתלמידיו שט"ו בשבט הוא חגה של הארץ ויש בו עניין גדול. מתוך זה החלו תלמידיו באכילת הפירות ובאמירת פסוקים על פי יסודות תורת הנסתר שמסר להם על הפירות.
ה'סדר' המקובל הוא מאוחר יותר, ומקורו בבעל קונטרס "פרי עץ הדר", שזהות מחברו נתונה למחלוקת גדולה. יש שאמרו שחיברו הרמח"ל, יש שזיהו איתו עם מקובלים חשובים אחרים, אך יש שיצאו נגדו ואמרו שהוא, להבדיל, נתן העזתי שר"י, נביאו של משיח השקר שבתי – צבי שר"י.
זו הסיבה, שיצאו נוסחים נוספים לסדר, ואכן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל אמר שמנהג ארבעת הכוסות בסדר מקורו ב'שבתאות', והעיקר לומר עם הפירות פסוקים ומאמרים הקשורים לפירות.
ברוך ה', זכינו בחברת 'ט"וב הארץ' להשיב לארץ ישראל את כבודה, ולזכות את ישראל באכילת פירות הארץ במקום פירות חו"ל, ויחד עימם להפיץ נוסח מיוחד שכל הפסוקים והמאמרים בו עוסקים בשבח הארץ ופירותיה.
ט עמו ו ראו כי ט"ו בה הארץ מאוד מאוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
