ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
שם המשחק - אהבה
הרב יצחק הלוי שליט"א, רב הישוב 'קרני שומרון'
כתריאל הלולן, התאונן בפני רבו: "התרנגולות אצלי בלול מתות כמו זבובים! מה עלי לעשות?" - "קנה בבית המרקחת אבקה לשיפור הנשימה, ותראה שהמצב ישתפר", יעץ לו הרב. למחרת, שוב: "כבוד הרב, שום דבר אינו עוזר! התרנגולות ממשיכות למות!". "אתה חייב לאוורר מעט את הלול!" הציע הרב, "פתח חלון, ותראה, שיהיה בסדר". ביום השלישי מזדעק הלולן: "כבוד הרב, כמעט ולא נשארו תרנגולות! הלול מחוסל!". "תראה", מגיב הרב בקור רוח, "יש לי הרבה רעיונות. השאלה היא: אם יש לך מספיק תרנגולות לכך..."
'עצות' לזוגיות בריאה יש למכביר. ואולם, מבחן התוצאה הוא זה שקובע.
במצוות "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח" (דברים כ"ד), מבאר "ספר החינוך" (מצוה תקפ"ב) שהצורך במצוה זו הוא: "כדי להרגיל הטבע עמה... כי כל טבע, ברוב, יבקש ויאהב מה שרגיל בו. ומתוך-כך ירחיק האדם דרכו מאשה זרה ויפנה אל האשה הראויה לו – מחשבתו".
כלומר ההמצאות הקרובה תגבש את הזוג לתא משפחתי אחד. וכל צד יגיע לידי הכרה, כי זהו בן הזוג היחיד שלו. וכמו שאנחנו מברכים בשמחת חתן וכלה: "שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם!" שם, בגן-עדן, לא היו לו לאדם מתחרים ואף גם לא לחוה. אלא שמחו הם זה בזו וזו בזה.
דברינו אלו מוצאים את ביטויים גם בפרשתנו. על יצחק ועל רבקה נאמר: "ויביאה יצחק האהלה... ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה" (בראשית כ"ד). היום מקובל שתחילה 'מתאהבים', ולאחר החתונה האהבה מצטננת. אך לא כן בתורה. יצחק נושא את רבקה לאשה "ותהי לו לאשה" והוא מחשק את האהבה: "ויאהבה", ואדרבה, האהבה הולכת ומתהדקת ומתחזקת.
בשבת שעברה קראנו על שאלת המלאכים המתעניינים אצל אברהם: "איה שרה אשתך?" (בראשית י"ח), ופרש"י על-פי חז"ל (בבא מציעא פ"ז) כי יודעים היו מלאכי השרת, שרה אמנו היכן היתה, ומדוע שאלו? כדי לחבבה על בעלה. והלא הם כבר נשואים! ברם, בקשו מלאכי השרת להוסיף עוד נדבך של אהבה בין האבות. הרמב"ן בביאורו על הפסוק: "ואהבת לרעך כמוך!" (ויקרא י"ט) מציין, שכמעט מן הנמנע לקיים מצוה זו כמו שהיא: "כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חברו כאהבתו את נפשו". דומה, שאין זה כולל את רעייתו של אדם. כאן הדבר ניתן למימוש ואיננו נוגד את דרך הטבע.
בהתוודעות הראשונה שלנו עם אברהם אבינו ע"ה בפרשת "לך לך", כשאברהם "מתמקם" בין בית אל ובין העי, מציין הכתוב: "ויט אהלה" (בראשית י"ב) ופרש"י: אהלה, כתוב. בתחילה נטע את אוהל אשתו ואחר-כך את שלו. קודם כל דואגים לאשה.
במסכת חגיגה (דף ל"ב) מסופר שמגביהים את לחם הפנים ומראים אותו לעולי רגלים ואומרים: ראו חיבתכם לפני המקום: סילוקו – כסידורו! כלומר הלחם נשמר חם מלפני שבוע. בכך בקשו, אולי, לעודד את עולי הרגל השבים מחר אל השדה ואל הכרם. איך ניתן להם לשמר את חווית העלייה לרגל? באים ורומזים להם: כשישנה אהבה – החום נשמר!
כך גם בחיי הנישואין. כיצד ניתן לשמר את "טמפרטורת האהבה" הראשונית? כשישנה אהבה – החום נשמר! אהבה – זהו שם המשחק!
לגלות את הקשר
הסופר הרב יוסף אליהו שליט"א, מחבר ספרי "סוד הנישואין"
חז"ל למדו שאשה מתקדשת לבעלה בכסף (טבעת וכדו'), מגזירה-שווה: בנישואין נאמר: "כי יקח איש אִשה", ובִקניית מערת המכפלה אמר אברהם לעפרון: "כסף השדה קח ממני". מכאן, שכשם ששדה נִקנית בכסף, כך גם אשה. (יודגש: בִּתמורה לַכסף היא נאותה להיות מקודשת - מיוחדת ומיועדת - אך ורק לו, לעניין אישות. אך בְּשונה מִשדה, האשה אינה נעשית רכוש הבעל).
לא מקרה הוא, שחיבור האִשה לאישהּ נלמד דווקא בלשון 'לקח', שכן גם ביצירת האשה נאמר: "ויקח אחת מִצלעתיו". היינו: ה' נטל מהאיש בלשון "ויקח", וציווהו להשיב את חסרונו ב"כי יקח איש אשה". ועוד: כשחז"ל לומדים גזירה-שווה מעניין למשנהו, פירוש הדבר שיש גם קשר רעיוני בין העניינים.
כך גם אצלנו: כשם שבקידושין, מה 'שנלקח' מן האיש מוּשב לו ב"כי יקח איש אשה" - כך גם בקבורת שרה: האדם 'נלקח' מן האדמה, וכעת הוא שב אליה: "עד שובך אל האדמה, כי ממנה לֻקָּחְתָּ". מרתק לגלות, שגם באשה השבה אל האיש ממנו נלקחה, נאמר: "לזאת יקָּרא אִשה כי מאיש לֻקֳחָה זאת"!
קידושי "הזוג התחתון" מאופיינים אפוא בַּפועל 'לקח' - והנה כך הוא גם ב"זוג העליון": הדוד הבטיח ל"רעייתו": "ולקחתי אתכם לי לעם". ו"הכתובה" שבינו לבינה, היא התורה, מכונה: "יערף כמטר לקחי"; "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזבו"! (משלי ד'). לשון זו נקט ה' גם כש"רעייתו" הופרדה ממנו בידי "בעלים" זרים: "כי לֻקַּח עמי חנם"! (ישעיהו נ"ב).
ומדוע כתבה התורה את הלשון המלמדת על קניין האשה, דווקא בקניין מערת המכפלה? משום שאכן יש צד שווה ביניהם: המערה היא חלק מארץ כנען שכבר הבטיח ה' לאברהם (בראשית ט"ו), ובכל זאת היה עליו לקנותה בכסף, לבל יערער העולם על זכותו בה. כך גם בבת-זוגו של אדם: אף שמ' יום קודם יצירת הוולד כבר הוכרז ש"בת פלוני לפלוני" (סוטה ב') - עליו לבצע באשתו קניין גמור; לפרסם את זכותו בה ולאוסרה על כל העולם.
לא הכסף יוצר את הקשר שבין אשה לבעלה - או בין הקרקע שאנו קונים בארץ-ישראל, לבינינו; הכסף רק מגלה לכל, שבין השנַים קיים כבר קשר פנימי עמוק, שנוצר בדבר-ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
