ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
התורה מחמיאה לאברהם אבינו על אמונתו ועל הביטחון שלו בקב"ה. היא אומרת עליו "ויאמן בה' ויחשבה לו לצדקה". למרות זאת, חכמי התלמוד מציינים שבעניין אחד אמונתו של אברהם לא הייתה שלמה ולקתה בחסר בעיני האלקים. זה היה בעניין ההבטחה שהקב"ה הבטיח לאברהם שצאצאיו, באמצעות יצחק, ירשו את ארץ-ישראל וישלטו בה.
בנושא הזה אברהם מטיל ספק באלקים ושואל אותו "במה אדע כי אירשנה"? והקב"ה משיב לו שרק באמצעות הקרבה ואכזבות, קשיים וניסיונות, הצאצאים שלו יירשו את ארץ ישראל. הספקות של אברהם בנושא הזה השפיעו על עתיד העם היהודי ועל הקשר שלו לארץ-ישראל בטווח הקצר (גלות מצרים ו-40 השנים במדבר) וגם על הטווח הארוך של ההיסטוריה היהודית. הספקות שהעלה אברהם אבינו הפכו את השגת המטרה של ריבונות יהודית והתיישבות בארץ-ישראל לקשה הרבה יותר ממה שהיתה אמורה להיות מלכתחילה.
אברהם מאמין בכל לבו שייוולד לו בן כך או אחרת הגם כשהוא בן מאה ושרה בת תשעים. יש לו אמונה וביטחון כשהוא יוצא למלחמה כמיעוט במטרה להציל את לוט אחיינו במלחמה הגדולה בין המלכים והאימפריות של ימיו. יש לו אמונה שהקב"ה יציל אותו ואת שרה מציפורני פרעה ואבימלך אחריו. יש לו אמונה שמסר המונותיאיזם שלו יישמע בחברה שכולה עובדי אלילים ואמונה שהוא יצא בשלום מכל ההתקפות עליו ועל המסר שהוא מביא. הוא אפילו מאמין שהקב"ה ישמע את תחינותיו למען אנשי סדום הרשעים.
ועם זאת, כששאלת ארץ-ישראל וזכות הריבונות עליה עולה, האמונה שלו נחלשת והוא דורש מאלקים הוכחה לכך שזה אכן יתקיים.
במידה מסוימת, החולשה הזאת ב-DNA של אברהם, כביכול, הועברה בכל הדורות של העם היהודי עד ימינו אלה. העם היהודי התמודד עם כל הקשיים מתוך אמונה איתנה ולא נכנעת בתורה, באלקי ישראל ובהשגחתו. חרף המחיר העצום ששילמנו על כך שנשארנו יהודים למרות מאמצי הכפייה והפיתויים, נשארנו יהודים מאמינים ונאמנים.
שאלת הזכות היהודית על ארץ-ישראל תמיד היתה, והיום על אחת כמה וכמה, מבחן לנאמנות ולאמונה יהודית. יש אלמנטים בחברה היהודית שמתכחשים לזכותנו על הארץ. אחרים שואלים את השאלה ששאל אברהם אבינו: איך נדע שאנחנו באמת אמורים להיות כאן? שהארץ הזאת באמת שלנו? מרכיב הספק מחליש אותנו עד מאד. הוא מוביל לדיכאון, להטחת האשמות, למדיניות לא נבונה ולשגיאות חמורות. וברור שהספק הזה מעלה יותר ממה שצריך את המחיר שאנחנו משלמים ושנוסיף לשלם על זכותנו להתקיים כאן במדינה יהודית ודמוקרטית.
אין ספק שחכמי התלמוד עלו על משהו חשוב כשציינו שרק בעניין ההבטחה של הקב"ה לאברהם שיירש את ארץ-ישראל חילחל ספק לאמונה המושלמת של אברהם. איך מתגברים על החולשה המובנית הזאת בהרכב הגנטי-רוחני שלנו? זה האתגר הקשה שניצב בפני הדור שלנו היום.
חינוך טוב יותר שמלמד יותר את ההיסטוריה של העם היהודי, את אמונתו ואת ערכיו בוודאי יתרום רבות לשיפור המצב. עם זאת, כמוצא אחרון, כל אחד ואחד מאתנו צריך להתגבר על הספקות הפנימיים שלו ולחזק את האמונה בצדקת מאבקנו ובהבטחות שהקב"ה ונביאיו נתנו לנו בעניין הגאולה הוודאית של עם ישראל וארץ-ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
