ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב שמואל יניב שליט"א – גבעת שמואל
האם יש ליהדות נוסחה המטיבה עם חיי האדם בעולם הזה?
הגילוי של הנוסחה בא לידי ביטוי בדברי התורה על משה: "לא כהתה עינו ולא נס ליחו", כשהגיע למאה ועשרים שנה. אבל יש לברר מהי הנוסחה הגורמת לכך?
נעשו הרבה מחקרים, להשוות את האוכלוסייה הדתית לחילונית. ואולי ראוי שנדווח על מחקר שנעשה לאורך שש-עשרה שנה, על-ידי חוקרים מפורסמים ממספר אוניברסיטאות, שהשוו בין אחד-עשר קיבוצים חילוניים ודתיים, בין השנים תשכ"ט-תשמ"ה.
נקודות המוצא של המחקר היו שוות: מספר האוכלוסין, הגילאים, המקום, המוצא, רמת החיים של הקיבוץ, פרט להבדל אחד שאותו בדק המחקר - ההבדל בין דתיים וחילונים.
והתוצאה הייתה מדהימה: שיעור התמותה בקיבוצים החילוניים היה גבוה פי שניים עד פי ארבע מאלו שבקיבוצים הדתיים. לאחר שנות המחקר התברר כי בקיבוצים החילוניים היו 199 פטירות, ואצל הדתיים 69. כאשר בדקו החוקרים למה בקיבוצים החילוניים שיעור התמותה גבוה יותר מהקיבוצים הדתיים, כגון האם לנפטרים החילוניים היה יותר כולסטרול, לחץ דם או שומנים בדם, לא נמצאו ממצאים משמעותיים ביותר, וכמעט הכול היה זהה.
אבל כנראה שיש סיבות נוספות לאריכות הימים. למשל התפילה גורמת לביטחון ומשמעות בחיים, חיי הנישואין יותר יציבים בריכוזים הדתיים, גם שיעור הילודה יותר גבוה. כמו-כן לַשַׁבת יש השפעה מדהימה, והיא גורמת לשקט ושלווה למול ימי הצמיחה והיצירה.
בחיי האמונה יש ברכה גם לגיל זקנה, כאשר אדם שמגיע לגיל זקנה הוא לא מרגיש מיותר, הלימודים שבהם עוסק, והקִרבה שלו לגן-עדן מעניקה לחייו רעננות ומשמעות.
אמנם אנו רק בני אדם ולא מלאכים, וצריך לזכור שגם חיי האמונה יכולים לגרום לתופעות הפוכות של הגזמה וניתוק מחיי העולם הזה, ואפילו לפטירה בקיצור ימים. ולכן יש לזכור שאנו רק בני-אדם ולא מלאכים, אך גם הימים שבהם אנו צריכים להתעלות למדרגת מלאך, מוסיפים רק לבריאות.
לימוד ומעשה לעת זקנה
הרב ישראל רוזן שליט"א, ראש מכון 'צומת'
המשנה בסוף מסכת קינים קבעה עובדה די מוסכמת: "זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין דעתן מיטרפת עליהן, אבל זקני תורה כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן, שנאמר: 'בישישים חכמה ואורך ימים תבונה' (איוב י"ב)". אינני מצפה שכולם יהיו 'זקני תורה', כפי שמוכח בעליל מן החיוניות השופעת מגדולי הדור ומפוסקים ישישים, אשר ראשם חד ורוחם ולבם שופעים ומפכים בעוז. ממימרא זו נגזור גם לכולי עלמא.
לבאי בתי הכנסת ייאמר: אשרי מי שמועיד עצמו לשיעורים יומיים או שבועיים, גם אם קצת מנמנמים בהם וגם אם 'הדף היומי' לא בדיוק מרתק. די בעצם ההתוועדות והחברותא להוסיף הרבה טעם לחיים. יתר עליו מי שמסוגל להצטרף ל'כולל בעלי בתים' אשר היצעם די רחב. לבי לבי על 'זקני עם הארץ' שאופציות אלו סגורות כליל בפניהם.
אך לא רק בתורה כפשוטה הדברים אמורים; אשרי מי שהרגיל עצמו לעסוק ולהתעניין בעניינים שברוח, כולל תרבות ומדע. מובטח לו בטבעו של עולם "גם כי יזקין לא יסור ממנה". הוא ימצא שטחי עיסוק והתעניינות אשר יקנו לו מוטיבציית חיים, ואנדרלין אינטלקטואלי.
לעומתם, 'זקני עם הארץ', המכלים ימיהם הצעירים בתרבות הגוף, בנהנתנות, בפוליטיקה, במרוץ אחר הכסף, בתחרותיות, ב"קנאה תאוה וכבוד". מה יעשו אלו לעת זקנה ושיבה וגבורות, עת התנדפו המוטיבציות הגופיות והאדם נותר שבר כלי וחסר-תוכן.
אחת העצות המועילות ביותר היא לעדור בשדות החסד, העזרה לזולת והתרומה למען החברה, בכל תחום שהוא. עינינו הרואות כי אנשים ונשים מבוגרים, קשישים ואף ישישים זוכים ל'טעם החיים' דוקא כאשר הם נושאים עיניהם ולבם אל המעגל החיצוני להם.
ואוסיף; ההמלצות דלעיל מכוונות הן לגברים והן לנשים. אם יהיה ביקוש בטוחני כי יפתחו 'כוללי בוקר לנשים', וכן חוגים תורניים ושיעורי העשרה כלליים. בודאי הן תמצאנה את מקומן בשדות החסד, התפור עליהן.
"שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מיטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי" (מגילה כ"ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
