ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בבוקר, עת באו ראשוני המתפללים לתפילת שחרית, מצאוהו שעדיין עומד הוא אחוז במחשבותיו. ובאותו ליל שימורים, הלחין הרבי את הניגון החב"די הנפלא על המילים - "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך לדעת כל רז סודך".
המילים הללו הם גם עומק התשובה לשאלה - לאן אנו הולכים במוצאי יום הכיפורים. השאלה היא נוקבת מאד, הן במישור הפרטי והן במישור הלאומי. בפרטי: ביום הכיפורים - צמנו, התפללנו, התנקנו, והבטחנו לעצמנו להיות טובים יותר. במישור הלאומי: וודאי, התלהב בשבוע שעבר כל אחד מקוראי שורות אלו מהסקרים שפורסמו בהרחבה עצומה בכלי התקשורת השונים, על החיבור של עם ישראל לתורה ומסורת. בלטה שם מאוד העובדה, שגם הציבור המסורתי וה'חילוני' שומר על זיקה לבית כנסת וחגים. (באופן אישי, אנו בנתניה, זכינו לראות את המראה המפעים ביום הכיפורים, עת התנועה שובתת לחלוטין בכבישים הסואנים, והמונים המונים גודשים את בתי הכנסיות, בפרט בתקיעת השופר בסיום תפילת הנעילה).
וכאן צפה השאלה - למחרת כיפור היום הקדוש, מה נשאר מכל התרוממות הרוח הזו? אפשר לענות, ובצדק, יש חשיבות עצומה ביום הקדוש הזה גם בלי המשכיות. אך הרבי מחפש תשובה עמוקה יותר. נפשו עורגת לא-ל חי והוא מבקש להישאר ברוממות זו.
התשובה נעוצה במילים - "נפשי חמדה בצל ידיך". מיום הכיפורים, יהודי הולך לסוכה, לצל של הקדוש ברוך הוא. בסוכה, התרוממות הרוח החד פעמית של יום הכיפורים הופכת למציאות קבועה של חיים, מפני שביום הכיפורים כדי להתקרב לה' התנתקנו מהחיים הגשמיים של עולם הזה ואי אפשר להתמיד בכך, אך בסוכות אנו חיים את כל חיינו החומריים כמצוה.
בכך מנחה אותנו ההלכה באופן מאוד מדוקדק - "כיצד מצוות ישיבה בסוכה, שיהיה אוכל ושותה וישן ומטייל, ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה, וכל שבעת הימים אדם עושה את ביתו עראי ואת סוכתו קבע..." (שו"ע תרל"ט). יש שחושבים שיש מצוה רק לאכול סעודות קבע או לישון בסוכה, אך זה לא כך, המצוה היא להיות כל הזמן בסוכה. אמנם, כשם שמהבית יוצאים לעיתים לצרכים שונים, כך אפשר לצאת מהסוכה, אולם מעבר לאותם יציאות בשאר הזמן נמצאים בסוכה. כך הקשר לה' הופך למציאות של כל החיים.
יתרה מזו - גובה הסכך נלמד מגובה כנפי הכרובים, שהיו סוככים בכנפיהם בקודש הקודשים. ללמדך, שהסוכה רומזת לקודש הקודשים. אם ביום הכיפורים, נכנסנו לרגע עם הכהן הגדול לקודש הקודשים ויצאנו, הרי בסוכות אנו חיים בפנים. וכאן רומז הרבי - "לדעת כל רז סודך". בסוכות אנו בחדר של ה'. בחוץ - אפשר לעשות הצגות ולהסתיר סודות מכל העולם, אולם כשחיים עם מישהו באותו חדר, יודעים עליו הכול. לכן בסוכות מתגלים לנו כל הסודות של הקדוש ברוך הוא.
ובמישור המעשי, חשוב שנלמד מסוכות שלושה לקחים . הראשון - להיות אנשים שחיים בצורה מלאה את המצוות (ובהידור) ולא להשאירם ב'פינה' צדדית. השני - למצוא כל דרך להפוך את הזיקה העונתית של המוני בית ישראל למציאות חיים קבועה. והשלישי - בסוכות הקרוב מסתיימת בעז"ה תקופת ההקפאה. המקפיאים יודעים את הסוד שלימדנו הגר"א, שתי מצוות אדם נכנס אליהם אפילו עם הנעליים - סוכות וארץ ישראל. שתי מצוות אלו מבטאות את מציאות החיים השלמה בקשר קבוע עם ה'. נצא לבניה רחבה, בניה שתקבע את קשר החיים של עם ישראל לארצו ואלוקיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
