ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
משפט אחד, שהיה שגור בפי רבנו הרב אברהם שפירא זצ"ל, מקפל בתוכו את עיקרי הנהגתו הציבורית: "לעשות לפי התורה זו לא רק הלכה - זו גם עצה טובה"!
דומה, שהזיכרון הציבורי החזק ביותר מרבנו, בתחום המאבק על שלמות הארץ, יהיה מפסק ההלכה שלו שחובה לסרב פקודה בעקירת ישובים. הפסק נכתב לראשונה לפני כ- 15 שנה כתשובה לשאלה של חייל מילואים, שחשש כי יידרש להשתתף בפינוי "התנחלות לא חוקית".
השאלה היתה על סיוע בפינוי מבנים בלבד - ולא עסקה במקרה החמור פי כמה של גירוש אנשים או גרירתם.
התשובה היתה קצרה ומצוטטת כאן חלקית: "כיוון שנפסק על ידי רוב הרבנים בארץ שיש איסור לפנות שטחים בארץ ישראל ולמסרם לגויים... הרי ככל איסור תורה אסור ליהודי לקחת חלק בכל המעשה של סיוע לפינוי כפי שנפסק ברמב"ם... שגם אם המלך ציווה לעבור על דברי תורה אין שומעין לו". את הפסק ניסח רבנו זצ"ל, ועימו חתמו הרב שאול ישראלי זצ"ל והרב משה צבי נריה זצ"ל.
פסק ההלכה הופץ לעיתונות, אך לא עורר אז כל עניין ורק עיתון הצופה ציטט אותו בכתבה קטנה שלא עוררה תשומת לב מיוחדת.
חודשיים אחר כך הופץ הפסק, פעם נוספת, בכנס חירום שנערך בחברון ע"י "איחוד הרבנים" כנגד מגמת ממשלת רבין לעקור את יהודי חברון, כתגובה לאירועי מערת המכפלה ע"י ד"ר גולדשטיין ז"ל. אז כבר היו לפסק ההלכה השלכות מעשיות לגבי החיילים הדתיים. באותו יום, פתח פסק ההלכה את מהדורות החדשות, ועורר תגובות שליליות וחיוביות בהיקף עצום. איך התבטא לפני עיתונאי חשוב - כבר שנים אני לא זוכר כזו תזזית של תגובות ותגובות נגד, וכל זה בגלל שכמה רבנים אמרו משהו...
באותם ימים, הגיע סגן שר הביטחון דאז מוטה גור, פעמיים, בשליחות ראש הממשלה ושר הביטחון, לבית רבנו זצ"ל, לחץ מאוד ואיים על הרב, אך הרב לא נרתע מלחצי ואיומי הממשלה, אישי ציבור ומפניות של קצינים דתיים שטענו שקידום כל הקצונה הדתית ייעצר.
זכיתי ללוות מספר פעמים את הרב בתקופת הלחצים הזאת, רבנו זצ"ל לא היסס או חשב לחזור בו אפילו פעם אחת, שהרי קודם כל שומעים להלכה - וזו גם העצה הכי טובה!
באותם ימים, הוכחה גם נכונותו של משפט יסודי זה. מוטה גור דיווח לרבנו זצ"ל, שהצבא קיבל כבר את הפקודה והכין את המשאיות ושאר הנדרש לביצוע הגירוש, אולם פסק ההלכה הביא לכך, שרבין החליט שלא נכון לפגוע בצבא, ודחה "זמנית" את ביצוע התוכנית הנוראה.
בכינוס רבנים שהתקיים בבית הרב, לאחר הדיווח על דברי סגן שר הביטחון, אמר בסיפוק רבנו זצ"ל מכאן רואים יסוד גדול: "לנהוג על פי התורה זו גם עצה טובה". מאז שמעתי ממנו אמירה זו מספר פעמים כאשר דנו בהלכות ציבור.
מעיקרון זה, לדעתי, נבעו מספר קווים חשובים בהנהגתו הציבורית:
א. רב חייב להתערב במקום שצריך בו דעת תורה - "חובתם של הרבנים להשיב בכל שאלה דתית הלכתית המובאת בפניהם... על כן אנו דוחים מכל וכל את הניסיון לסתום את פי הרבנים בטיעונים שלא מן העניין" (קטע מפרסום שלו לציבור).
ב. לא תגורו מפני איש, כפי שבא לידי ביטוי בפסק הלכה בעניין סירוב הפקודה.
ג. הקפדה ורוגז רב כלפי רבנים, שאינם גדולים בתורה ולא שימשו כראוי, ופוסקים הלכה ציבורית בעוד יכולתם לפסוק מוגבלת. כלשונו: 'הרֶבּלך' שפוסקים הלכה ומקלקלים.
פסק ההלכה הזה מוכר יותר לציבור הרחב מימי המאבק על גוש קטיף, ולאחר הגירוש יותר ויותר אנשים מבינים את עומק ראייתו של רבנו זצ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
