ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
חלק א - אגדות, שגם בהם מחלוקת בין ר"א לר' שמואל ב"נ
א. שמש בגבעון דום
A. "...הלא היא כתובה על ספר הישר" - רי"ח - זה רמוז בספר בראשית (ספרם של האבות שנקראו ישרים) - "וזרעו יהיה מלוא הגוים" (- משהו שכל הגוים ישמעו עליו).
B. לכמה זמן השמש נעמדה
כולם מבינים ש: 1. היו שתי עמידות: באמצע היום - "ויעמוד השמש בחצי השמים", ושוב בערב - "ולא אץ לבוא כיום תמים". 2. "יום תמים" = 24 שעות.. 3. ריב"ל - 24, ר"א - 36, ר' שמואל ב"נ - 48.
שיטה ראשונה - הדעות שנראה הם הסה"כ של שעות השמש, כולל הרגילות.
ריב"ל - זמן העמידה - 6 שעות + 6 שעות, בנוסף ל-12 הרגילות יוצא 24 (="יום תמים")
ר"א - זמן העמידה - 12 + 12 (זה "יום תמים"), + 12 רגילות, סה"כ 36.
ר' שמואל ב"נ - העמידה השנייה היתה 24 ("יום תמים"), והראשונה 12 (שלא תהיה פחותה מהשעות הרגילות), + 12 רגילות, סה"כ 48.
שיטה שנייה - כנ"ל, אך זה לא כולל את הרגילות (כל שיטה עולה ב-12):
ריב"ל - זמן העמידה - 12 שעות + 12 שעות (=24, "יום תמים"), בנוסף ל-12 הרגילות יוצא 36
ר"א - זמן העמידה, העמידה השנייה היתה 24 ("יום תמים"), והראשונה 12, סה"כ 36, + 12 רגילות, סה"כ 48.
ר' שמואל ב"נ - שתי העמידות 24 (שניהם "יום תמים"), סה"כ 48, + 12 רגילות, סה"כ 60.
C. ברייתא - עוד ארועים בהם השמש עמדה
a. נקדימון בן גוריון שהיה חייב חוב מים לפני השקיעה.
b. במשה (לפני מלחמת סיחון) - "הַיּוֹם הַזֶּה, אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ, עַל-פְּנֵי הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם--אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ, וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ"
איך לומדים משם -
1. גז"ש ליהושוע "אחל גדלך" (לפני חציית הירדן).
2. גז"ש ליהושוע - "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַה', בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת-הָאֱמֹרִי... שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן".
3. מהפשט - ניצחון שכל העמים שומעים עליו.
D. קושיא - "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ ה', בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה', נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל"?
תשובה - לא היה: 1. ארוך כל כך. 2. אבני ברד.
ב. קינת דוד על שאול ויהונתן -
"וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר" -
רי"ח - זה רמוז בספר בראשית (ספרם של האבות הישרים כנ"ל) - יעקב ליהודה "ידך בעורף אויבך" - ובקשת היד סמוכה לעורף.
ר"א - זה רמוז בספר דברים ("ועשית הישר והטוב") - בברכת משה - "ידיו רב לו" - בקשת צריך שני ידיים.
ר' שמואל ב"נ - זה רמוז בספר שופטים ("איש הישר בעיניו יעשה") - "לְלַמְּדָם, מִלְחָמָה"- ולחימה בקשת צריכה לימוד.
ג. האוכל ששאול קיבל
"וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל" -
רי"ח - שוק ואליה, ר"א - שוק וחזה, ר' שמואל ב"נ - שוק וכף הירך.
חלק שני - המשך ביאור המשנה
א. אישה לא תתייחד עם גוי שמא יבוא עליה
A. הרי גם עם יהודי אסור ייחוד?
גוי חמור - שאסור אפילו כשאשתו נמצאת.
B. הרי ממילא אסור שמא יהרוג אותה?
1. רב אידי - לא יהרוג כי רוצה להיות איתה.
2. רב ירמיה - רק מקורבת למלכות (חשובה בין אנשים) לא יהרוג, ורק יפה (חשובה בין הנשים) ינסה לפתות.
נפקא מינה - אם היא חשובה בין אנשים (כך שלפי כולם היא מוגנת), אם אינה יפה, לרב אידי עדיין אסור לה להתייחד ולרב ירמיה מותר.
ב. התמודדות עם הסכנות של פגישה עם גוי
A. כשהולך ליד גוי - 1. שהגוי יהיה בימין, רי"ש - אם לגוי מקל - עדיף בצד שמאל. 2. ידאג שיהיה מעליו. 3. לא יתכופף.
B. כשגוי שואלו לאן מגיע - יאמר לו מקום רחוק יותר (מקור מיעקב, ושני סיפורים - תלמידי ר"ע ורב מנשה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
