ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
עוד מצבים בהם חוששים מהגוים
א. גוי מוהל
(למול גוי - מותר רק כדי לגיירו, אך לא לצורך רפואי)
A. האם גוי יכול למול ישראל -
1. ברייתא 1 - אותה מחלוקת כמו במינקת ומיילדת
חכמים - כשיש אחרים מותר (דואג למוניטין שלו)
ר"מ - גם כשיש אחרים אסור (יכול לעשותו כרות שפכה).
2. ברייתא 2 - מי עדיף שימול - רופא כותי או גוי?
ר"מ - גוי,
ר"י - כותי.
3. ברייתא 3 -
ר"י - גוי לא ימול מהתורה - "וַיֹּאמֶר אֱלקים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדרתם".
4. ברייתא 4 -
ר"י - כותי לא ימול כי מל לשם ע"ז שבהר גריזים (לא "לשמה"), ורי"ס מתיר (לא צריך "לשמה". ואם ימול להר גריזים - יקולל ותצא נשמתו).
B. קושיות:
1. גוי לר"מ - בברייתא 1 אוסר, בברייתא 2 - מתיר.
2. כותי לר"י - בברייתא 2 - מתיר, בברייתא 3 - אוסר.
תירוצים:
1. לתרץ את ר"מ - לא נהפוך, ולר"מ - בגוי רגיל - אסור, ברופא מומחה - מותר (לא רוצה להזיק לפרנסה).
אך ר"י עדיין קשה.
2. נהפוך השיטות בברייתא 2 (ר"מ - כותי, ר"י - גוי).
וברייתא 3 שאוסרת גוי, זה לא ר"י אלא ר"י הנשיא.
B. הרחבה בדינים לגבי מילה
1. לשמה
(בברייתא 4 - רי" - לא צריך לשמה, ר"י - צריך).
מקור המחלוקת -
ר"י (לשמה) - שמות י"ב - "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לַה' הִמּוֹל לוֹ כָל-זָכָר". (ורי"ס - כפשוטו - מתייחס לפסח).
רי"ס - (לא צריך לשמה) - בראשית יז - "הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ" (ור"י - דיברה תורה כלשון בנ"א).
2. ר"י הנשיא אוסר מילה על ידי גוי מהתורה
מקור
1. רב (כמו ברייתא 3) - "ואתה את בריתי תשמור".
2. רי"ח - "המול ימול" - מי שנימול - ימול אחרים.
נפקא מינה:
1. גוי נימול או יהודי שלא נימול.
דחייה - גוי נימול עדיין מוגדר ערל יהודי לא מהול נקרא מהול (לעניין נדר).
2. אישה (נחשבת מהולה, אך לא כלולה ב"ואתה").
והרי ציפורה מלה? 1. ע"י אחר. 2. רק התחילה ומשה גמר.
ב. גוי רופא
משנה - מתרפאין מהן ריפוי ממון אבל לא נפשות
A. מה הכוונה:
1. בשכר מותר (חושש לפרנסתו) בחינם אסור. דחייה - עדיף לכתוב בשכר ובחינם.
2. בחולי שלא יכול לבוא לידי סכנה - מותר (הנזק שיצא לו מזה הוא רק ממוני), בחולי שיכול לבוא לידי סכנה - אסור. דחייה - גם בחולי קטן אסור.
3. ריפוי בהמתו (=ממון) - מותר, ריפוי שלו - אסור.
B. קולות:
1. התייעצות רפואית על תרופה מתאימה - מר עוקבא מתיר, כיוון שיודע שילך לקבל דע הנוספת ואז יגלו אם שיקר וירע את פרנסתו.
2. "חיי שעה" - רי"ח - אם יש ספק שינצל - אסור, אך אם ודאי ימות וזה רק עניין של זמן - מותר, כי אין מה להפסיד, כלומר לא חוששים ל"חיי שעה".
מקור - ארבעת המצורעים שלא חוששים לחיי שעה (מילא ימותו תכף ברעב) ומסתכנים בהליכה למחנה ארם.
קושיא - ברייתא מופרשת שלא יתרפא מהמינים אפילו בסיכון של רק "חיי שעה".
תירוץ - שם זה לא בסתם עובד ע"ז (שהחשש הוא שיהרגו), אלא מין (שיש חשש שימשוך אותו אחריו למינות).
[הסיפור בברייתא - בן דמא הוכש ע"י נחש ורצה להתרפא ע"י מין (יעקב איש כפר סכניא),
רי"ש אמר שאסור,
בן דמא - רצה לומר שמותר "וחי בהם" ולא שימות בהם ,
אך רי"ש - בפרהסיא אסור (חילול ה'. הוא אפילו מקל להשתחוות לע"ז בסכנת נפשות אך רק אם זה לא בפרהסיא (רבנן חולקים - זה ביהרג ואל יעבור אפילו בצנעא),
ובן דמא נפטר, ורי"ש שבחו על שלא עבר על גזירת חז"ל].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
