ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
התמקדות בעניין פרה אדומה
א. למה פרה אדומה נפסלת ברביעה
אתמול - מחלוקת אם יש חשש שנרבעה (ר"א חשש ורבנן לא), משמע - אם ידוע שנרבעה- פסולה.
והרי פרה אדומה אינה קרבן שקרב על גבי המזבח? לכאורה מכאן שפרה היא "קדושת מזבח"!
דחייה, פרה היא קודשי בדק הבית, ובכל זאת נפסלת ברביעה:
1. קרויה "חטאת", לכן יש לה דינים (מה פוסל אותה) של קרבן
דחייה - אם כן תיפסל כחטאת ביוצא דופן גם לר"ש? (שהרי גם ר"ש פוסל בקרבנות).
2. הרביעה נחשבת כמום, שפוסל בפרה אדומה (וכן כשנעבדת כע"ז).
[מקור - "כי משחתם בהם, מום בם", משחתם=מום + משחתם = עריות ("כי השחית כל בשר"), וע"ז ("פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל"), יוצא: מום=עריות וע"ז].
ב. גופא - תני שילא (בדעת ר"א) - "דבר אל בני ישראל ויקחו" - אסור לקחת מגוי פרה אדומה.
A. דחיית עצם השיטה:
1. "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" (למשכן) - והרי שם ודאי מותר גם מגויים (הראיה - שלקחו אבן לאפוד מדמא בן נתינה. ניסיון דחיה - אולי את אבני החושן מותר כי "אבני שוהם" כתוב בלי ו"ו, דחיית הדחייה - "ואבני מילואים" - הפסוק מתייחס גם אליהם).
2. מהמשך הסיפור - קנו מדמא פרה אדומה. דחייה - ע"י יהודי אמצעי.
B. דחיות שלא ייתכן שזאת הסיבה (היחידה) בגללה ר"א חושש:
1. (אתמול ראינו שזה לא דעת ר"א, כי הוא אוסר בכל הקרבנות).
2. (ברייתא) כשסיפרו לר"א שלקחו פרה מדמא, אמר - זאת פרה שהיו משמרים אותה מאז שנולדה, כלומר שחשש לרביעה, ולא מצד בעיית הקיחה.
תשובה (ל-2 השאלות): אכן ר"א חושש לשני הדברים: רביעה (בכל קרבן) + קיחה (בפרה אדומה).
ג. שמירת הפרה שלא תירבע
A. למה השמירה מועילה - הרי צריך לחשוש גם לאימה?
רמה 1 - שמא האם נרבעה לאתר שהתעברה. פיתרון - שמרו עליה מאז שהתעברה.
רמה 2 - שמא האם נרבעה גם לפני שהתעברה. לרבא זאת לא בעיה כאן כי לא האם היתה קדושה, אך לרב הונא ב"ח יש להחמיר לפי ר"א. פיתרון - שמרו על האם מאז שנוצרה.
B. איך ידעו שתיוולד פרה אדומה כדי שישמרו?
מדובר בפרות שמחזקות להוליד אדומות + דמא ב"ן העביר כוס יין בשעת הזיווג.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
