ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מבית חג"י
הבאנו כמה וכמה תשובות לשאלה זו, כשהאחרונה שבהן הייתה שכלל ישראל הוא תמיד במדרגה של צדיקים, גם ללא קשר למעשיהם של הפרטים. לכן הדרך היחידה כמעט, שפתוחה בפני הפרט לצאת זכאי בימי הדין,היא ל"התכלל" בתוך כלל ישראל.
הדרך להיות כלול בכלל ישראל היא הדרך של שותפות אמת בין כל חלקי הציבור, על כל מרכיביו. ההכרה בצד הלאומי הינה חלק יסודי והכרחי בתהליך זה. אחרת הכלל הוא סך כל הפרטים וצריך לדון אותו לפי סך הכל של זכויותיהם כפרטים.
נמשיך גם השבוע לדון בנושא חשוב זה.
בשנה שעברה בדברינו לפרשת כי תצא הבאנו את חידושו של הרב יהודה אלקלעי ממבשרי הציונות. הוא פירש כי התשובה הראשונה המופיעה בפרשתנו היא תשובת הכלל אל ארץ ישראל.
כך הסביר הוא את הפסוקים:
"וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: וְשַׁבְתָּ עַד יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ " (דברים ל' א-ב).
אז יתקיים בנו:
"אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (שם ד-ה).
לאחר חזרתו של העם לארצו, ארץ חמדתו שהיא תשובה לאומית, יגיע השלב השלישי של תיקון הפרטים המתואר בפרשתנו בפסוקים הבאים:
"וּמָל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ" (שם ו).
לפי הסבר זה, גם הפסוק בו אנו עוסקים מתבאר כפשוטו. השיבה הלאומית של הכלל למולדת יש לה משמעות רוחנית של חזרה בתשובה, ירושת הארץ היא היא התשובה - "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ".
גם ההפטרה של פרשתו עוסקת בענין חזרתו של העם לארצו, פריחתה של הארץ עם חזרת בניה לתוכה בשמחה ותקומתו הלאומית עליה. נצטט כמה מן הפסוקים:
"שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיקֹוָק תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ: כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ..." (ישעיה ס"א י-יא).
הנס האלקי של פגישתם המחודשת של העם והארץ, מדומה לפגישתם הנרגשת של החתן והכלה. הארץ שעמדה בשיממונה כל עוד היו אויביה עליה, תענה בשמחה ל"חתנה" ותתן בעין יפה את פירותיה. "חתונה" זו היא גם חידוש הקשר בין העם לארצו וגם חיזוק הקשר=תשובה, בין העם ואלקיו. לכן אין זה פלא שהנביא מבטא את הנבואה דווקא בביטויים אלה:
"לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ יְקֹוָק בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל: כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִך" (שם ס"ב ד-ה).
כמובן אין זה סופו של התהליך. החזרה בתשובה הפרטית והפיכתה של "ארץ ישראל" גם ל"ארץ הקודש" היא זו שמביאה את ההליך לשיאו. בלעדי שלב זה אין זו גאולה שלמה. לכן הנבואה מסתיימת במילים: "וְקָרְאוּ לָהֶם עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְקֹוָק" (שם יב). אי לכך יש מקום בהחלט לשים על ההזמנה לחתונתם של זוג שבונה את ביתו בארץ ישראל, על יסודות הקדושה והטהרה, את הפסוקים מתוך הפטרתנו:
"שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיקֹוָק תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ" (שם ס"א י).
הבה נתפלל כי נזכה לראות את כל העם על מרחבי ארצו
בונה את עצמו גם מבחינה לאומית ב"ארץ ישראל"
וגם מבחינה רוחנית ב"ארץ הקודש".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
