ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
א. סיכום הבעיות (בינתיים) במסחר עם הגוים בימי אידם
1. גזירת ימי אידם (שיביא את המוצרים לע"ז ("לפני עיוור") או שילך ויודה לע"ז).
2. כסף ע"ז (שהוקרב לע"ז (/חליפי ע"ז)).
3. היום - בעיית "מהנה את הע"ז" (בכך שקונה מהם והכסף הולך כמכס לע"ז):
ר"ל - מותר, רי"ח - אסור.
ב. הסתדרות עם המקורות
A. משנתנו - אסור לקנות בחנויות מעוטרות (זה סימן לכך שהן מלשמות מכס לע"ז) - רי"ח - בגלל שמהנה את הע"ז, ר"ל - כי העיטורים עצמם מפרחים שהם תקרובת ע"ז.
B. ברייתא 1 (ר' נתן) - יש איסור, ברייתא 2 - מותר לקנות מהגוים.
ר"ל - זה מחלוקת תנאים, ואני עם ברייתא 2 (רבנן) שמותר.
רי"ח - אין מחלוקת, ואני מסתדר עם שניהם, ברייתא 1 - קנייה מסוחר אסורה, וברייתא 2 - קנייה מבעה"ב מותרת, כי ממנו לא לוקחים מכס לע"ז ולכן מותר.
[ובסוף הסוגיא - 1. סיפור על ר' ירמיה ור' יעקב שקנו מבעה"ב והקניטו את השני כי חשבו שהוא קמה מסוחר. 2. הגבלה - בימינו זה דווקא מבעה"ב לא קבוע, אך קבוע - משלפם מכס לע"ז ואסור).
ג. דיונים בברייתות עצמן
ברייתא 1 -
הברייתא כאמור אוסרת לקנות, ומוסיפה קנס למי שכן קונה - שהורסים לו את הסחורה.
A. איך הורסים בהמה - תיעקר (חותכים את רגליה מתחת לברכיים).
1. הרי זה צער בע"ח? זה לצורך.
2. למה במקדיש בהמה בזמן הזה שגם כן כתוב שתיעקר, שם הכוונה שננעלת בחדר עד שמתה? כי שם לא רוצים לחתוך כי:
אביי - בזיון הקודשים (ולמה לא שחטו? כי יכול להביא לתקלה. ולמה לא חתכו לשתיים? אסור מצד "נתיצת מזבח").
רבא - נראה כמטיל מום בקודשים (רק "נראה" כי אינה ראויה להקרבה שלה או של דמיה).
B. מה עושים כשקנה עבד גוי? לא ייעקר.
ברייתא 2 -
הברייתא מתירה לקנות, כי אין בעיה של "מהנה" (וגם מתירה לפנות לצורך כך לערכאות וכן לכהן לצאת לחו"ל ולהיכנס לבית הפרס).
אבל בעמוד ב שואלת הגמרא (בצורה סמויה) - מה עם בעיית ימי אידם?
גישה ראשונה - מותר לצורך מצווה (פדיון של עבד יהודי (ר' זירא), הכנסת עבד גוי תחת כנפי השכינה (ר"ל), יישוב ארץ ישראל (מפרשים))
אך מקשה רב אשי - איזה מצווה יש בקניית בהמה? לכן -
גישה שנייה - כי "ממעט" את הגוים מבחינה ממונית (לרש"י - כי קונה דבר המתקיים וזה הפסד למוכר, לשאר ראשונים - כי קונה בימי היריד שמחיר מבצע).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
