ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לא רק מזג האוויר כשלעצמו מעסיק אותנו, אלא בעיקר העובדה שהוא נראה לנו בלתי רגיל, חריג וקיצוני מניעה את המחשבות והשיחות שלנו. אנחנו שואלים אנשים מבוגרים מאתנו אם הם זוכרים רצף כזה של טמפרטורות כל כך גבוהות בירושלים בימי חייהם. אנחנו מבקשים לגלות שזה באמת משהו בלתי רגיל, חריגה מסדרי הטבע, משהו שצריך לסבול זמנית ושלא סביר שיקרה שוב בעתיד הנראה לעין. ברור שאנחנו מבינים, אם אנחנו רק חושבים על זה רגע, שזאת שטות גמורה. הבלתי רגיל הוא הדבר הרגיל בחיים והדברים הבלתי צפויים ומתוכננים הם עיקר המארג של הקיום שלנו.
ידענים מדברים על התחממות העולם שבאה בעקבות מנהגים אנושיים מודרניים ועקב צריכה מופרזת של טכנולוגיה, אבל מי יודע אם מגמת ההתחממות הזאת, אם היא בכלל קיימת, איננה אלא חלק ממחזור שקיים בטבע אלפי שנים? מי יודע? מכל מקום, באמת היה חם מאוד בירושלים בשבוע שעבר.
התורה רואה בתנאי מזג אוויר קיצוניים, חריגים למקום ולעונה שבהם הם מתרחשים, ראיה לנוכחותו של אלוקים בהיסטוריה ופן אחד של ההתגלות המתמדת שלו, כביכול, בפני בני אדם. השיטפונות ההרסניים בפקיסטן, ההוריקן בהאיטי, הצונאמי במזרח אסיה - כולם ביטויים של שלטון ד' עלינו. על אף שאין דרך שתאפשר לנו להבין או להסביר מדוע האירועים האלה מתרחשים ולמה דווקא במגזרים האלה של האנושות, - דרכי ד' נסתרות מאתנו - אין שום ספק שהם דוגמה טובה לאפסותו של האדם לנוכח איתני הטבע של ד'.
בעת ששימשתי כרב במיאמי ביץ', משפחתי ואני התמודדנו עם כמה סערות הוריקן בשהותנו שם. ההוריקנים תמיד הגיעו לפני ראש השנה, בחודש אלול, ונהגתי לומר לילדיי, לתלמידיי בישיבה המקומית ולבני קהילתי שההוריקן הוא הרצאת המוסר - האתי והדתי - הכי חזקה והכי משפיעה שמישהו יכול לשאת בתקופה זו של פשפוש במעשים ומאמץ להיות אנשים ויהודים טובים יותר.
כשהנביא שמואל ביקש להראות לעם ישראל כמה מסוכן שלטון המלך, הוא חולל סערת גשמים באמצע הקיץ, בארץ-ישראל שבה לא יורד גשם בקיץ.
כשמשה ניסה לשכנע את פרעה לשחרר את בני ישראל, הוא המיט על מצרים אסונות טבע גדולים כדי להוכיח את טענתו ולהראות את כוחו של האל לאותו שליט קשה לב.
לכל אורך התנ"ך תופעות טבע חריגות ובלתי צפויות משמשות להזכיר לאנשים עקשנים את חובתם כלפי האל, מערכת הערכים שלו והתורה.
היום אין נבואה. לכן איש אינו יכול להצביע על חריגה בטבע וללמד אותנו לקח מיידי בעקבות התופעה. אך ככל שהימים הנוראים הולכים וקרבים, ברור לנו שראשית האמונה וההישגים הדתיים טמונים לא רק בפרטי ההלכה, אף שהם בוודאי חשובים וחיוניים מאוד, אלא יותר בהכרה של עליונות הרצון האלקי בענייני האדם.
ראש השנה הוא בעצם טקס הכתרה וזיכרון. אנחנו מתייחסים לקב"ה כמלך ולא רק כאל, מתוך הכרה בקיומו של כוח כל-יכול, בלתי מובן ובלתי נשלט בשום אופן על ידי בני האדם עם המשאבים והחוכמה שלנו, ככוח שמושל בחיינו.
לכן, באופן מוזר, שיחה על מזג האוויר הקיצוני מובילה אותנו לשיחה, או לפחות למחשבה, על הבורא ועל השפעתו על חיינו. מה שמכונה "נורמלי" במזג האוויר, באירועים אישיים או לאומיים או אפילו בענייני חולין, מוליד שאננות ואדישות. דווקא האירועים החריגים, "הברבורים השחורים" מעוררים עניין ודוחפים בני אדם להעריך מחדש את תפיסותיהם, אמונתם ועמדותיהם בחיים.
מסיבה זו, על אף שאני משוכנע שכולכם שמחים כמוני שמזג האוויר בחוץ התקרר, גם אם קמעה, אנחנו צריכים לנצל מבחינה רוחנית ורגשית את חוויית מזג האוויר החריג שנפל עלינו בעודנו מתכוננים לימים הנוראים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
