ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש הכרה בהבדלים בצרכים של אנשים שונים ובקיומן של מוסכמות חברתיות שונות. אך התורה תמיד הייתה אותה התורה לכל היהודים. מה שנאסר במפורש בתורה נאסר לכולם, וגם מה שהותר הותר לכולם. הרבה בעיות שיש היום בעולם היהודי היום הן פחות עניין של הלכה ויותר עניין של מוסכמות פוליטיות וחברתיות.
העלאת סוגיות חברתיות ופוליטיות לרמה של חוק תורה והלכה רק מחדדת את ההבדלים ויוצרת חיכוך מיותר, שבסופו של דבר מציג באור שלילי מאוד את כל היהודים הדתיים ואת התורה עצמה.
בהפטרה מירמיהו שקראנו בפרשת מטות-מסעי הנביא אומר "ותופשי התורה לא ידעוני". אלה שאוחזים בתורה חזק לעצמם, שלא רואים אף אחד אחר חוץ מהתפיסה שלהם והחברה שלהם, אלה שמתבדלים לגמרי משאר העם היהודי "לא ידעוני" באמת. התורה היא תורה לכולם, ולא רק למעטים שמשוחים מטעם עצמם. לכל יהודי יש זכות ליצור את הקבוצה שלו והחברה שלו, אבל לאיש אין זכות ליצור בסיס הלכתי שלא קיים באמת ולטעון שהתורה נועדה אך ורק לו.
במהלך ההיסטוריה של העם היהודי היו תמיד חילוקי דעות בשאלות של סמכות רבנית, נורמות חברתיות, מנהגים וגישות שונות כלפי העולם הלא-יהודי ותרבותו. הנורמות החברתיות של היהודים בימי הביניים בספרד לא היו זהות לאלה של היהודים בגרמניה ובמרכז אירופה, והנורמות של היהודים באיטליה בתקופת הרנסאנס בוודאי לא דמו לנורמות של השטעטל של מזרח אירופה.
התורה וההלכה, למרות ההתחשבות שלהן בניואנסים השונים, איחדו את כל החלקים השונים של העם היהודי תוך שמירה על הבסיס שהוא ההלכה ואורח החיים היהודי המסורתי. כשקמה תנועת החסידות במאה ה-18, נכנסו נורמות חברתיות שונות וחדשות לחיי היהודים במזרח אירופה. אך גם אז המוסכמות החדשות התייחסו בעיקר להתנהגות חברתית. מאחר שבגולה קהילות יהודיות חיו רחוקות זו מזו, ההבדלים החברתיים האלה התקבלו בסובלנות ורק לעתים נדירות היו עילה לחיכוך מתמשך בין קבוצות שונות של יהודים.
כיום, "המותרות" האלה של בידול וריחוק פחתו במידה ניכרת כשכולנו נמצאים יחד כאן, בארץ ישראל, ולכן המוסכמות החברתיות של קבוצה אחת מתנגשות מדי יום ביומו במוסכמות של הקבוצות האחרות. הדרך היחידה לתת עדיפות למוסכמות החברתיות של קבוצה אחת על פני אלה של כל האחרות היא להעלות אותן למעמד של הלכה, וזה תהליך שמזיק מאוד לכל הנוגעים בדבר.
המאבקים על שטחי שליטה, על כוח פוליטי וכלכלי, על השפעה והכוונה בעולם היהודי מאפיינים את העולם היהודי כבר מאתיים שנה. התקוות השגויות והציפיות המנופצות של החילוניות, של ההשכלה, של הלאומיות, המרקסיזם, ההומניזם וכל השאר התנועות שמצאו להן תומכים רבים בקרב היהודים במאות האחרונות, הולידו אווירה של חשדנות ובדלנות, גישה של "אנחנו" ו"הם" בחלק ניכר מהחברה שומרת המצוות.
החברה הדתית, שמרגישה מאוימת ונמצאת כל הזמן במגננה, התעטפה לה בתורה בלי נכונות או יכולת לחלוק אותה בצורה נבונה עם הזולת, וההתבדלות הזאת של כל קבוצה, שדוחה את העולם שבחוץ, היא שמאפשרת לנורמות חברתיות להיחשב לא נורמות חברתיות אלא ממש הלכה למשה מסיני.
הגישה הזאת רק מגבירה את החיכוך ומעמיקה את ההבדלים בין יהודים. מהתפיסה שהנורמות החברתיות שלנו הן מה שטוב לכולם נודף ריח של יהירות וחולשה בו בזמן. מערכת חינוך שמלמדת שלנורמות החברתיות שלנו יש עליונות אפילו על ההלכה, רק מעצימה את הקשיים שהחברה הדתית כבר מתמודדת איתם בעולם של תקשורת מיידית ורב-תרבותיות.
ברגע שנסכים שהתורה נועדה לכולם ושיש לה מקום והשפעה במקומות שונים ובקהילות שונות, נוכל להתחיל לאמץ השקפה מאוזנת על החיים, כפי שהתורה דורשת מאתנו.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
