ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
אני ואשתי כבני 35, יש לנו 5 ילדים בריאים ב"ה. לא ברור לנו מה הצורך או החובה למשפחה גדולה. האם 5 ילדים זו "משפחה גדולה", האם האידיאל הוא להמשיך ולגדול. ומה עם תשומת הלב שכל ילד צריך, ומה עם הבריאות של אמו?
תשובה:
הקשר בין אבות לבנים הוא נדבך יסודי בהתפתחות הפרט והכלל. אברהם, יצחק ויעקב הם "אבות". יצחק הוא בנו של אברהם ויעקב הוא בנו של יצחק, אך כל אחד מהם קבל מעמד של "אב". לעומתם, בני יעקב הם "בנים" והם שבטי ישראל הבונים את האומה. מתוך הבנים הללו, מיוחד הוא יוסף הזוכה להדגשה, כבן ממשיך הדרך. "אלה תולדות יעקב, יוסף". "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין". על יוסף נאמר "משם רועה אבן ישראל", ובתרגום אונקלוס "אבהן ובנין דישראל". אם כן, אבות ובנים אינו רק מושג של משפחה גדולה או קטנה או מצוות פרו ורבו. משפחה גדולה זה הקשר להמשכיות הדורות. זו הזכות להיות עוד חוליה בשרשרת הממשיכה את עם ישראל ואת דבר ה' בעולם.
דרכה של תורה, ליטול את הראיה הכוללת והרחבה, ולפרטה לפרטים כדי לסלול לנו דרך כיצד לממש את האידיאל הגדול.
אם כן- המצוות הפרטיות אשר מנו חכמים, הראשונה בהן, מצוות "פרו ורבו", אותה מקיימים לפי דעת בית הלל (יבמות ס"א) כאשר יש למשפחה בן ובת. אך בנוסף, מנו חכמים גם מצוה מדברי סופרים (ישעיה מ"ה) "לא תוהו בראה, לשבת יצרה", ועוד מצוה (קהלת י"א): "בבוקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידך". אם כן, יש מצוה להושיב-ליישב את העולם בנפשות חיות, וכן מצוה על כל משפחה, גם בגיל מתקדם, להמשיך ולגדול.
ולשאלותיכם, בענין בריאות האם ותשומת לב לילדים, ודאי שיש להעריך נכונה את כוחותיה של האשה. יש נשים שהריון ולידה עוברים אצלן בקלות יחסית (ברור שיש הרבה יסורים, אך הן מתאוששות בקלות וחוזרות לתפקד כרגיל), ויש נשים המושבתות לחלוטין בעת ההריון, וסובלות מחולשה רבה לאחר הלידה. חשבון כזה חיוני לעשותו, כאשר הננו עוסקים בהרחבת המשפחה. כדאי לעשות "שאלת חכם", לשבת מול תלמיד חכם, לפרט את המצב המשפחתי, שהוא מרכיב משתנה אצל כל משפחה ומשפחה, ולפי הדרכה של תורה לקבל את ההחלטות הנכונות.
ומה עם תשומת הלב לילדים? ודאי שכל ילד צריך תשומת לב של ההורים, הוא דורש זאת מפני שהוא זקוק לכך. לפעמים הוא דורש זאת בדרך נעימה "אמא, תני לי נשיקה", ולפעמים בצורה שלילית. לפעמים על ידי הפעלת כח נגד ההורים, ולפעמים על ידי הפגנת חולשה או מסכנות, כדי לעורר רחמי ההורים עליו. מכל מקום, במשפחה המתנהלת בשמחה, יש לזכור שחלק מתשומת הלב מקבלים הילדים הקטנים מאת אחיהם הגדולים, בשליחות ההורים. תשדיר של אמון שההורים משדרים לילדיהם, אין תשומת לב גדולה מזו. בעיניי ראיתי הורים למשפחה ברוכת ילדים שהיו צריכים שניהם להשתתף באירוע בשעות הערב, והשאירו את ילדיהם, הגדול בן 11 והצעיר כבן שנה. הילדים דאגו לארוחת ערב, לשטיפת הכלים, למקלחות, כשה"גדולים" מקלחים את הקטנים, ואח"כ מסתדרים לבדם לשינה. ראיתי את הברק הנוצץ בעיני הילדים, מתוך שמחה ואושר על כך שההורים סומכים עליהם ומטילים עליהם מטלות של גדולים.
אין לכם תשומת לב ומתנה גדולה מזו, שהורים מעניקים לילדיהם. לאור כל זאת קבלו את ההחלטה הנכונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
