ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ..." (דברים ז' יב-יג).
רש"י מפרש את הביטוי "אֲלָפֶיךָ" בעקבות התרגום כראשי בקר. לפי זה, השור הוא הפר הוא האלף. גם ביונית השור נקרא אלפו וצורתה של האות אלפא מזכירה את ראשו של הפר עם שתי קרניו.
האלף היא האות הראשונה ב"אלף בית העברי", לכן הכינוי אלף-שור הוא גם ביטוי שרומז להנהגה, מה עוד שהשור הוא מלך הבהמות ולכן הוא מופיע בין המנהיגים המרכיבים את ה"מרכבה" (יחד עם האריה מלך החיות והנשר מלך העופות) כמפורש בנבואת יחזקאל פרק א.
לכן, כשמשה רבנו מכתיר את יוסף כ" נְזִיר אֶחָיו" (דברים ל"ג טז) הוא מכנה אותו גם שור.
וז"ל הכתוב:
"... תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה".
יוסף הוא זה שינהיג את העם ויוציא אותם למלחמה כנגד העמים.
מכאן גם הסיפא של דברי משה מקבלת משמעות עמוקה יותר - "וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה": אין פירושו רק שאפרים יהיה ממונה על רבבות ומנשה רק על אלפים וממילא יגדל אפרים מעל מנשה כמו שקבע יעקב אבינו, אלא שהביטוי "אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" רומז גם לכך שאפרים יגדל ממנו למרות שמנשה הוא הבכור-השור-האלף. משה רבנו קובע כי למרות שמבחינת הגיל מנשה הוא הבכור, אפרים הוא זה שיהיה הרב במשמעות של גדול - במשמעות של מנהיג, לא רק בגלל שרבבה הוא מספר גדול יותר מאלף.
אם אכן דברינו נכוחים כי הביטוי 'אלפים' רומז גם להנהגה מכח האלף - השור - הראשון, הרי שהשיר ששרו נשות ישראל לדוד המלך מקבל משמעות עוד יותר עמוקה.
הכתוב בספר שמואל מספר לנו:
"וַיְהִי בְּבוֹאָם בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לָשִׁיר וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים: וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" (י"ח ו-ז).
עד כה הבנו כי הנשים נתנו לשאול את המספר הקטן 'אלפים' ואילו לדוד הן נתנו את ה'רבבות'.
עתה נסביר זאת כך, הנשים המשחקות מכריזות: אף על פי שאתה שאול קיבלת את המלוכה כמי שמתייחס על בית יוסף -השור- האלף, דווקא דוד מבית יהודה הוא זה שיקבל את ההנהגה.
המהפך השלטוני בימי שאול הוא מעין המהפך שהתרחש בביתו של יוסף. זאת כאשר הבכור מנשה הודח ממעמדו ואחיו אפרים קיבל את ההנהגה והוא זה שיכונה 'רב'. לכן הנשים משתמשות שימוש משני בלשונו של משה רבנו.
נזכיר בהזדמנות זו את הכלל שקבעו חכמי האמת: "מאן דאיהו זעיר איהו רב"
רק מי שמקטין את עצמו ונוהג בענווה הוא מי שראוי להנהיג, לתפוס ברסן השלטון ולהקרא רב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
