ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעולם שבו יום העבודה מסתיים בשעות אחר הצהריים, שבוע העבודה כולל חמישה ימים, ושנת הלימודים כוללת כשמונה חודשים - עולה השאלה: מה עושים עם הזמן הפנוי?
אין חופש כלל!
הרב אורי כהן שליט"א - ראש כולל מרץ
בעולמנו ה'חדש' יש לציבור גדול זמן חופשי רב, וימים רבים של חופש מלא. אולם כבר אמרו חכמים (שבת ל'): "אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: 'במתים חפשי' (תהילים פ"ח) כיון שמת אדם, נעשה חפשי מן התורה ומן המצוות", אך כל עוד אדם חי, לא נפטר מחובת לימוד התורה וקיום המצוות, ואינו בחופש כלל וכלל.
ערך החיים נמדד לפי היכולת לקיים תורה ומצוות, הממלאים את סדר יומנו מהשכמת הבוקר ועד שנת הלילה, ועד בכלל, מיום שנולדנו ועד היום האחרון. ובפרקי אבות (פרק ד'): "יפה שעה אחת של תורה ומצוות בעולם הזה מכל חיי העולם הבא".
על הפסוק: "בכל דרכיך דעהו", אמרו חז"ל שגם באכילה, שתיה ושינה אפשר וצריך לעבוד את הבורא, קל וחומר ששעות העבודה לבניין העולם ולפרנסת המשפחה נכללים ב'דרכים' שבהם עובדים את הבורא. הכול תלוי בכוונה של האוכל והעמל. כוונה של מצוה במובן הרחב של המושג "מצוה" מכניס את המעשה היום-יומי לתוך גדרי עבודת הבורא, ואילו מחשבה וכוונה של אכול ושתה למילוי תאוותך, וריבוי שעות העמל לשם התעשרות וכדומה, מוציאים אותם מכלל עבודת הבורא.
"נפש בריאה בגוף בריא" היא הדרכה יסודית לכל פעילות גופנית. וכך כותב הרב זצ"ל: "ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, היא משכללת את הכוח הרוחני... שישחקו הנערים לחזק כוחם ורוחם, בשביל גבורת האומה בכללה - עבודת הקודש הזאת מעלה את השכינה מעלה מעלה, כעליית שירות ותשבחות שאמר דוד מלך ישראל בספר תהילים..." (אורות התחיה, ל"ד). דברי הרב זצ"ל הם מקור נאמן לדרך בה עלינו לנצל את הימים, השעות והדקות שהם חיינו ואורך ימינו.
חשוב עוד לציין את דברי הנצי"ב זצ"ל בפרשת השבוע שעבר (דברים י', ובתחילת פרשת ניצבים), שלכל אדם נתנה התורה את המטלה המתאימה לו, בה עליו לעסוק.
לסיכום: שעות הפנאי וימי החופשה, יכולים להיכלל בסדר העבודה, ויכולים גם להיות חלילה להפך. הכול לפי ההכנה והכוונה שלנו למה שנעשה או לא נעשה בזמנים ובימים האלה. האימרה: 'להרוג את הזמן' על-ידי בידור וכדומה, מבטאת את חוסר התוחלת בהתעסקות בדברים שאין להם ערך. התורה ומצוותיה ושאר הדברים הערכיים "הם חיינו ואורך ימינו, ובהם נהגה יומם ולילה".
תעסוק נוער
הרב יוסף צבי רימון שליט"א - רב קהילת אלון שבות-דרום ור"מ בישיבת הר עציון
האם יש לנו שעות פנאי? מצד אחד יש הרבה שעות פנאי. אולם, מצד שני, אין לנו כיום כמעט שעות פנאי. ומדוע? כיום ישנם המון גירויים: טלוויזיה, גלישה רגילה באינטרנט, פייסבוק ומשחקים אחרים, ה"בולעים" כמעט כל דקת פנאי. אנשים יכולים לשבת שעות מרובות ליד מכשירים אלו, ולכלות את כל זמנם.
שמעתי פעם ממו"ר הרב ליכטנשטיין שליט"א, שחז"ל אמרו: "אל תאמר לכשאפנה אשנה - שמא לא תיפנה" (אבות ב'), אולם במציאות שלנו יש לומר: 'אל תאמר לכשאפנה אשנה - שודאי לא תיפנה!'. כמובן, שאנשים מבוגרים ישתדלו להעסיק את עצמם בדברים יותר משמעותיים, כאשר מי שיכול, ילמד דף יומי, שזוהי תעסוקה בלי גבולות או דבר דומה.
אולם, מה עושים עם הנוער? ובכן, אציין כמה דברים. ראשית, אציין דברים שעשינו בקהילתנו באלון שבות דרום, בחופש הנוכחי. לפני כמה שנים הקמנו תוכנית הנקראת חות"ם (חופש - תורה משמחת). תוכנית זו היא תכנית לימוד לילדים, בימי שלושת השבועות ותשעת הימים. וההיענות הייתה מעל ומעבר למשוער.
משיחות רבות עם הנוער, הבנתי שצריך למצוא גם עבודה לנוער. כמו "תעסוקטיף" (שזכינו להקים לטובת אנשי גוש קטיף), הקמנו באלון שבות "תעסוקעיר" (תעסוקה לצעירים). ביקשתי במייל היישובי שאנשים יציעו הצעות עבודה (צביעת הפרגולה, ניקוי בבית, כיסוח דשא, בייבי סיטר, שטיפת המכונית או עבודות ממשיות מתמשכות), וב"ה ישנם בני נוער רבים העובדים בזכות מפעל זה .
שנית, בצורה פרטית. כדאי שכל ילד ונער, יכינו לעצמם לוח חופש, ובו יתכננו מראש דברים שהם רוצים לעשות. בכל יום יקבעו זמן לתפילה וללימוד תורה (אפילו רבע שעה. העיקר שיהיה זמן קבוע בכל יום), ויקבעו בכל יום מה לומדים. ינסו לקבוע דברים שהם רוצים לעשות - להנאה או לעבודה; לטיולים או לפעילות אחרת. ובכל יום, גם עזרה מסוימת בבית. צריך להיזהר שימי חופש לא יהפכו לימים שבהם כל הסדר מתהפך, ימים שבהם אין יום ואין לילה. ימים שהפנאי הופך כל עשייה לגנאי. גם בחופש צריך לוח זמנים מסודר.
גם בלימודים וגם בחופש - אין תחליף להורים! הורים צריכים לדעת היכן ילדם נמצא, היכן הוא מבלה ומה הוא עושה בשעות הפנאי. הורים צריכים להעמיד גבולות. מצד אחד לתת חופש, מצד שני לדעת שיש שעות חזרה הביתה, יש מקומות שלא מסתובבים בהם. ילדים מבקשים גבולות, גם אם אינם אומרים זאת בפירוש!
אסיים שוב באמירה של מו"ר הרב ליכטנשטיין. חז"ל אומרים ביחס ללימוד תורה "אל תאמר לכשאפנה אשנה - שמא לא תיפנה". גם אם האדם יצליח להתפנות ללימוד, הרי שיש כאן זלזול עצום בתורה כשהיא הופכת להיות רק תעסוקה של פנאי. תורה צריכה להיות מרכזית בחיינו, להיות חלק מסדר יומנו. גם אם אנו יכולים ללמוד מעט וגם אם הרבה, הרי שהלימוד הוא בסיס לכל הוויתינו, ומקבל מעמד קבוע בסדר יומנו.
חשיבה נכונה תהפוך את הפנאי לזמן איכותי, חשוב ומשמעותי, מגבש ומהנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
