ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אני חושב שזה יהיה יומרני ביותר מצדי לתת תשובה מוחלטת לשאלה הזאת. זאת שאלה שמתאימה יותר לנביא ולא לסתם אדם שמתעניין בהיסטוריה היהודית. אך מאחר שהשאלה הוצגה לי תכופות, אני מודה שהקדשתי לה מחשבה וזמן. ולכן, אחרי אזהרה ברורה שאני באמת לא בטוח ששום דבר ממה שאני אומר הוא הערכה מדויקת של תקופתנו, אני מוכן לחלוק אתכם את דעותיי.
אני סבור שהתקופה שלנו דומה מאוד לימי השופטים, מנהיגי ישראל שקמו אחרי מותו של יהושע ולפני המלכת המלכים החזקים שאול ודוד. התנ"ך מתאר את הימים ההם כתקופה של חוסר אחדות בעם היהודי. חלק גדול מהעם התרחק מהאמונה ומשמירת התורה וערכיה וחיקה את התרבות של העמים שמסביב. כולם ראו לנכון לעשות ככל העולה על רוחם, "איש הישר בעניו יעשה", והתעלמו מן המסורת ומאזהרות התורה מפני סטיות כאלה מאורח החיים היהודי ומייעודו של עם ישראל. השופטים עצמם נשפטו בחומרה וספגו ביקורת ואפילו לעג מהעם, ונביאי השקר רבים השמיעו את הקריאה המפתה להיות ככל הגויים. הנהגת העם היתה חלשה, והאויבים מבית ומחוץ היו רבים וחזקים. היהודים התכתשו ואפילו נלחמו אלה באלה, והסכנות לקיומה של נוכחות יהודית בארץ ישראל היו רבות.
נשמע מוכר, לא? האין זאת מנת חלקנו בכל יום בעיתונים ובתקשורת? כן, אני חושב שתקופת השופטים חוזרת על עצמה, באופן כללי, גם בימינו.
קווי הדמיון לתקופה ההיא בחברה היהודית בישראל של ימינו מדהימים. גם כאן יש קבוצה עיקשת שמתעבת את הדת ואת התורה ועושה דמוניזציה ליהודים שלא מסכימים עם תפיסתה ועם השקפת העולם ה"מתקדמת" שלה. החרדים הם "טפילים" במקרה הטוב, ו"שרצים" (כדבריו של כתב תקשורת ידוע אחד) בדרך כלל. הציונים הדתיים הם "מתנחלים", מונח שקיבל קונוטציות של רשעות ונלעגות. הקיצוניים משמאל הם "גיבורים" ו"שוחרי שלום", ואילו כל האחרים רק "מחבלים בביטחון ישראל", ואין הגבלות מוסריות או עכבות חברתיות על שום התנהגות. אורח חיים שבו אדם מוליד ילדים ומנהל חיי משפחה מסורתיים נחשב לדבר נלעג, ואילו הפקרות מינית והתנסות חסרת גבולות בגוף ובנשמה זוכות לתשבחות. באמת איש הישר בעיניו יעשה, ואין שום מגבלות על ההתנהגות, הדיבור או הדיון.
ממשלות הקואליציה הן מטבען חלשות, והפוליטיקאים בארץ לא זוכים להערכה, בייחוד בעקבות השערוריות המכוערות שרודפות כה רבים מהם. מערכת הערכים שנלמדת בבתי הספר מנותקת ברובה מכל תוכן יהודי, והדגש מושם על עובדות - בגרות - בלי התייחסות כמעט לרוח ולנאמנות.
אבל בספר שופטים, למרות כל הקדרוּת, יש גם הבזקים של אופטימיות ותקווה. יש בו ניצחונות צבאיים - גדעון, דבורה, ברק שמשון ואחרים - ויש בו גם תקופות של שלום ורגיעה יחסית שנמשכות עשרות שנים. יש בתוך העם כמיהה ברורה לחזור לרמה מסוימת של קיום התורה והמצוות ולפחות למינימום של חסד, צדק חברתי והגינות. יש בו אנשים דגולים שממתינים בצד להזדמנות לשנות את כל המגמות השליליות של העם. הנביא שמואל והמלכים שאול ודוד עומדים להופיע בזירה ולהילחם את מלחמות ישראל, הגשמיות והרוחניות, לנצח ולהבטיח את הרציפות היהודית בארץ ישראל.
המבחן האמיתי של עם ישראל הוא ביכולתו לעבור תקופות כאלה של משבר וייאוש. כוחה של האמונה והיכולת שלנו להתאושש הם הנכסים הגדולים ביותר של העם היהודי בכל הדורות והתהפוכות. ספר שופטים איננו אלא הקדמה לספר שמואל ולסיפור על הגדולה היהודית בארץ ישראל לפני אלפי שנים. גם תקופת השופטים שלנו תעבור, כך או אחרת, ותוביל, בסופו של דבר, להתחזקות התורה והחוכמה בקרב כולנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
