ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
ד' אומר למשה, לך תאמר לבני ישראל שהגיע עת הגאולה, ומשה אומר, איך אלך, ישראל לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך ד'. מדברי המדרש אפשר להבין כי משה היה סבור שישראל לא יאמינו לו משתי סיבות:
האחת, כי אין זה הגיוני שאפשר לצאת משעבוד מצרים לחרות, שהרי פרעה מלך גדול וחזק הוא וישראל חלשים. איך יוכל ישראל לגבור על פרעה המשול לתנין.
והסיבה השניה, ישראל בכלל אינם ראויים להיגאל. הם ערומים מן המצות, כמו שנאמר, ואת ערום ועריה. ישראל נמצאים במ"ט שערי טומאה, מדוע שהקב"ה ירצה לגאול אותם. הנה אפילו מלאכי השרת כשראו שהקב"ה מטביע את המצרים בים ומציל את ישראל, שאלו: הללו עובדי-עבודה-זרה והללו עובדי-עבודה-זרה, מדוע הקב"ה מטביע את המצרים ומציל את ישראל. ואם מלאכי השרת שיש להם יכולת הבחנה רוחנית אינם רואים מה ההבדל בין ישראל למצרים, אם כן בודאי ישראל לא רואים את מעלת עצמם, ומדוע הם יגאלו.
על כן הקב"ה נתן למשה אותות שיש בהם תשובה על השאלות הללו.
אתם שואלים כיצד אפשר להתגבר על פרעה הנמשל לתנין, לנחש, ובכן השלך את מטך והוא הופך לנחש, שלח ידך ואחוז בזנבו והנה הוא הופך בחזרה למטה שאינו נושך.
אמר הקב"ה, ראית את פרעה שהוא כנחש ובידי להפוך אותו למטה שאין בו כח לנשוך. לא אתם בני ישראל צריכים לנצח את פרעה, אלא רבש"ע. זו משמעות האות הראשון, לסלק את השאלה הראשונה.
והאות השני בא לסלק את השאלה השניה. ישראל חושבים שהם אינם ראויים לגאולה כי הם במ"ט שערי טומאה, ערומים מכל זכויות, הם משולים למצורע שכל גופו מכוסה בצרעת, אך הקב"ה עתיד לטהר אותם מהטומאה שמצרים טמאו אותם. זו משמעות האות - הבא ידך לחקך, ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג. השב ידך אל חיקך ויוציאה, והנה שבה כבשרו.
זה האות שהקב"ה מטהר אתכם. מה המקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל, כי החטאים בישראל הם חיצוניים, הם כמו צרעת שהינה מחלת עור חיצונית. אבל ישראל במהותם הפנימית טהורים וקדושים וראויים הם לגאולה. כך הדברים מתפרשים על-פי המדרש.
כן לימינו אלה. אין מקום לשאלות האם ישראל ראויים לגאולה, כי ישראל טהורים בשורשם וכל החטאים הם חיצוניים. אף-על-פי שהם מכסים את הגוף ונראים קשים, הם רק מבחוץ. אין מקום לשאלה איך נעמוד בהתמודדות מול כל השונאים, כי ד' אתנו ואין ממי לירא.
במהרה יתקיים בנו הכתוב, "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלקים אני ד' אלקיכם".
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
