ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ניתן לומר שאין עוד חודש בלוח השנה היהודי שמעורר כל כך הרבה רגשות חיוביים כמו חודש ניסן. התורה אומרת לנו שחודש ניסן הוא "לכם", והעם היהודי בהחלט אימץ את המסר הזה אל לבו. ההכנות המרגשות, גם אם הן מתישות ויקרות, לקראת חג הפסח, שולטות במחצית הראשונה של החודש ואז מגיע חג הפסח ועמו מסר של חירות ושל תקווה, של אופטימיות ומשפחתיות. בסוף נשאר לנו עוד שבוע להתאושש מהחג ולהמשיך ליהנות מהמסרים של החם ומהזיכרונות השמחים שלנו ממנו.
זה הוא החודש היחיד בשנה שאין אומרים תחנון לכל אורכו, נהוג לקצר בו את ההספדים והמצווה לעשות מאמצים גדולים לעזור לנזקקים הופכת בו לחובה. לחודש ניסן יש הילה מיוחדת במישור הגשמי ובמישור הרוחני. הוא מכוון מחדש את לוח השנה שלנו (וגם את השעונים כאן), ושאר חודשי השנה תלויים בו. לכן הוא מתחיל בשבת מיוחדת שמכינה אותנו להעריך את נוכחותו ואת ברכתו.
יש בתלמוד שתי דעות בשאלה מתי נברא העולם. דעה אחת אומרת שהוא נברא בתשרי, וראש השנה שחל בחודש הזה הוא הוכחה לכך. דעה אחרת אומרת שהעולם נברא בניסן, שההחלטה והתכנון לברוא את העולם נעשו, כביכול, בניסן, על אף שתהליך הבריאה עצמו החל רק בתשרי. המסורת היהודית מתייחסת לראש השנה, ליום הראשון בחודש תשרי, כיום ההולדת של היקום. עם זאת, הרעיון שניסן הוא ראש השנה לבריאת העולם הוא רעיון מעניין.
התלמוד מלמד אותנו שהעולם נברא בתחילה במידת הדין, לפי אמות מידה קפדניות ביותר של צדק. התפיסה הזאת בוודאי מיוצגת בחודש תשרי, שהוא חודש הדין, שבו כולנו עומדים למשפט בפני הקב"ה. אך חז"ל אומרים שהעולם שלנו לא יכול היה להמשיך להתקיים אילו נידון רק במידת הדין. לכן אלקים מיתן, כביכול, את מידת הדין במידת הרחמים, בסליחה ובחמלה. את אותה מידת רחמים מייצג חודש ניסן החם והאופטימי, הרענן והממריץ. נכון שהמשפט מתקיים בחודש תשרי והשנה מתחילה בו, אך ההשפעה של חודש ניסן מורגשת אפילו בעיצומו של המשפט, שישה חודשים מאוחר יותר, בתקווה שלנו שהקב"ה יחוס וירחם עלינו ביום הדין.
סוג דומה של מחלוקת קיים בתלמוד בעניין מועד הגאולה של עם ישראל באחרית הימים. דעה אחת אומרת שזה יקרה בתשרי, ולפי הדעה השנייה היא תתרחש בניסן. גם כאן אני סבור שאנחנו לא עסוקים כל כך בתאריך עצמו אלא יותר באקלים ובאווירה שיובילו אותנו באחרית הימים לגאולה, לביטחון ולשלום. גם פה הרעיון הוא שחודש תשרי הוא חודש הדין והמשפט, שנהיה ראויים לגאולה על סמך האופי המעולה וההתנהגות ללא דופי שלנו. נהיה זכאים לגאולה מפני שנרוויח אותה ביושר, במעשים ובציות לרצון האלקים ולמצוותיו.
ובכן, בעולם שלנו היום נראה שהסיכוי לכך קצת קלוש. אך אם הגאולה תבוא בניסן, אם תגיע מתוך רחמי שמים, מתוך חמלה ובלי קשר לחסרונות שלנו ולשגיאות שבני אדם יעשו, אז יהיה חודש ניסן באמת ובתמים זמן גאולתנו.
לפיכך אמרו אחדים מחכמי התלמוד שהגאולה הראשונה של בני ישראל משעבוד מצרים התרחשה בניסן. בני ישראל לא היו זכאים להיגאל בזכות מעשיהם, אך הם נגאלו בזכות רחמי שמים, בדרכו הרחומה והמסתורית של הקב"ה. לכן העם היהודי תמיד מקבל בשמחה את חודש ניסן. גם כשאנחנו שקועים בקשיים, באכזבות ובספקות, ניסן, חודש האביב, נוטע בנו תקווה ומרומם את הרוח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
