ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שנה טובה!
הרב ישראל אריאל שליט"א, ראש מכון המקדש
בשבת 'פרשת החודש' שומעים אנו בכל בית כנסת בישראל, את פסוקי התורה המתארים את סידרת מצוות קרבן פסח שניתנו לישראל במצרים. בימי גדלותו של עם ישראל, כשישראל חגגו את הפסח בירושלים, בימים אלו הרגישו כבר את ניחוחות הפסח המתקרב. בשבת ראש חודש חש כל אחד משהו מריח "צלי אש", של תנור הפסחים שבירושלים. באוזניו כבר התנגנה שירת ההלל של העם החוגג בירושלים.
חז"ל המחישו את הרגעים הללו בתיאור מוחשי: 'כזית של אכילת קרבן פסח, ושירת ההלל, היו בוקעים את גגות העיר ירושלים' (פסחים פ"ה). היה זה 'חג חרות' פשוטו כמשמעו: עם שלם, החוגג יחדיו את היציאה מעבדות מצרים, כשהוא שמח וחוגג בחצרות ה' בירושלים.
מה נותר מניחוחות הפסח בימינו? - ריח הכופתאות של ליל הסדר...
בימינו מקובל לחדש לקראת פסח את פני הבית ובית הכנסת בסיוד מחודש. לא כן בעבר, בראש חודש ניסן - "ראש השנה לתרומת שקלים" היו תורמים 'מחצית השקל', ובכסף זה נקנו קרבנות, ואף חידשו את פני המקדש. ההיכל לבש 'פנים חדשות' בסיד לבן - כמובא במסכת מידות (ג, ב) ואף ציפו אותו בשיש וזהב. כך היה ביתו של מלך מלכי המלכים בירושלים לובש מלכות לקראת ההמונים הבאים בשעריו.
כך מתואר ראש חודש ניסן בתלמוד: "באחד בניסן ראש השנה למלכים, ולרגלים, לחדשים, ולתרומת שקלים" (ראש השנה ב'). עצם המושג 'ראש השנה' יוצר אצל אדם מישראל רוח התחדשות. מקובל בימינו בראש השנה החל בתשרי, לברך איש את רעהו בברכת - 'שנה טובה!' והנה מגיע ראש חודש ניסן, שחכמינו ז"ל הכתירו אותו בכמה וכמה תארים של 'ראש השנה', ובימינו לא מצינו אדם המברך את חברו בברכת 'שנה טובה'!
השם "ראש השנה למלכים" - יוצר אצל הכל תחושה של חידוש מלכות ישראל, מדוע לא נברך איש את רעהו ב'שנה טובה'? היכן מלכות עם ישראל? היכן תחושת החרות וברכת 'שנה טובה', הנשמעת בחוצות ירושלים החוגגת את חרות ישראל בארצו? הבה נחדש את נעורי העם, נחזיר עטרה ליושנה! נפאר את בית המקדש בירושלים במקום את הבית הפרטי, נחזיר לחג הפסח את תוכנו המקורי, המלא גאון לאומי, של הוד והדר ושירת עם עולם בחצרות בית ה' בירושלים.
מצוות הגאולה
2) הרב שי ואלטר ראש המכון ללימודי קידוש החודש בישיבת כרם ביבנה
מצות קידוש החודש נבחרה על ידי צור ישראל וגואלו להיות המצוה הראשונה של הגאולה. כמו הירח, כך ישראל המונים בו (חולין ס, ונוסח ברכת הלבנה 'שהם עתידים להתחדש כמותה'), נמצאים לעתים בעידני התמלאות, ולעתים חלילה, בזמני חסרון, כך הירח, גם אם יבוא אור ולאחריו חשכה, לא תתמיד החשכה ושוב יזרח האור.
נמשלה מלכות בית דוד ללבנה (שמות רבה פרשה טו, ר"ח ורש"י ר"ה כה ד"ה 'דוד'), ורבי יהודה הנשיא, נצר לבית דוד, יושב בגליל אך שולח את ר' חייא לקדש את החודש ב'עין טב' שבארץ יהודה, בשכנות למקום השראת שכינה (סנהדרין יא), ומצווה אותו שכאשר יקדש את החודש ישלח כסימן את הסיסמא 'דוד מלך ישראל חי וקיים' (ראש השנה כה, ומשם למסכת סופרים פרק י"ט ומשם לברכת הלבנה). והמסר: הדיכוי הרומאי לא יצלח, ומלכות בית דוד תתגבר ותתחדש.
תמיד הירח החדש מופיע בצד המערבי של השמים, אחר שקיעת השמש. שוקע אורה של השמש שנמשל בה עשו ומלכות רומי הרשעה, ואז מופיע החרמש האור הדקיק של הירח החדש - והוא סימן טב (פסיקתא דרב כהנא, פרשת החדש יד), שכאשר ישקע אורו של עשו הגדול יתפרסם אורו של יעקב הקטן. משה הגואל ראשון, פתח במצות קידוש החודש, וגם דוד נסתר בשדה ביום ראש חודש (שמואל א כ). וכן היום נסתרת מהותו של יום ראש חודש: האם הוא יום חג, או יום חול? ואכן יום ראש חודש נזכר בתנ"ך רק במעשה דוד ויהונתן ומהותו של ראש חודש תתגלה רק לעתיד לבוא עם התנוצצות אור הגאולה וחידוש מלכות בית דוד (ר' צדוק הכהן מלובלין, רסיסי לילה, סימן ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
