ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הילדים שלנו נוטים לשתות בפורים. ילדנו שהיה בן 12 בשנה שעברה, הקיא את נשמתו והיה לא נעים. בעלי נזהר הרבה יותר וזה מיקל עלי. אבל מה לעשות עם הילדים?
תשובה:
פורים הוא חג של הרבה שמחה. עיקרה של השמחה הוא, מפני שאנו רואים לאורך כל ההסטוריה כיצד הקב"ה מלווה אותנו, ולא נותן לנו ליפול. הדבר בולט אצל ילדינו הקטנים, שלפעמים מרוב צרות מהם נגאלנו, הם קצת מתבלבלים, עד שאנטיוכוס לא נתן ליהודים לצאת ממצרים, החשמונאים נלחמו נגד המן הרשע, ופרעה היה עם אחשוורוש. האמת מאחורי כל אלו היא, שבמשך אלפי שנים בהם מתנהל עם ישראל בעולם, תמיד "עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם". בזה עיקר ייחודו של פורים, המדגיש את המצב הרוחני הירוד של ישראל, בגלות שבין חורבן בית ראשון, לבניין בית שני. "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד", אמירה זו לא נאמרה על ידי המן, אלא על ידי מרדכי, אשר שם את הדברים בפי המן. וחכמים מפרשים שעם ישראל "ישן מן המצוות". ובתוך החושך, הקב"ה מצילנו, והננו זוכים לבער את עמלק מן העולם. לכן תיקנו חכמים לשתות יין בפורים, מפני שהוא משכיח את הדעת מהאדם, השכל מסתלק מעימנו ע"י השתיה, וגם במצב כזה של סילוק האור אנו זוכים לגאולה.
כל זה, כאשר היין אכן גורם לנו לטשטוש הדעת, אבל אנו עומדים על רגלינו, או, כפי שיטת הרמב"ם, הננו שותים עד שנרדמים. כך או כך אנו מגיעים למצב של "עד דלא ידע".
אבל מי שהיין גורם לו להתנהגות לא מכובדת, ובודאי אם גורם לו להקאה, אין עליו כל חובה לשתות יין בפורים. בעלך, או כל אדם מבוגר, יודע לשלוט על עצמו ולשתות במידה מבוקרת, כדי שלא יאבד את אישיותו. אבל ילדים, שאינם יכולים לקבל אחריות על עצמם, מצוה למנוע מהם שתיית יין או משקאות חריפים אחרים.
אפשר לכנס את הילדים בגילאים הנוגעים לכך, מגיל 11-12 ועד 18, ולהסביר להם את ההבדל בין ישראל לעמים. שהגויים משתכרים כדי לפרוץ גבולות וכדי שהכל יהיה מותר להם. בישראל, לעומתם, "נכנס יין יצא סוד" ענינו של היין להוציא את הגנוז בנשמתנו פנימה. מתוך כך להזהירם משתיה מרובה. אם ישתו כוסית אחת או שתיים, קטנות, יגיעו לביסום ולא לשכרות.
ומהרה יתקיים בנו: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
