ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' דוד ב"ר אברהם לוי מלמד
תשובות רבות ניתנו לשאלה זו, ואנו נלך הפעם בעקבותיו של הנצי"ב מוולוז'ין.
זכירת עמלק, לא בגלל עמלק היא נצרכת; אלא בגללנו אנו. לא נוכל להבין מדוע בא עלינו עמלק אם לא נבין מה עשו אבותינו זמן קצר לפני כן. ואכן ברפידים נאמר כי המקום נקרא "מסה ומריבה" על ריב בני ישראל את ה', ועל כך שבדקו וניסו "היש ה' בקרבנו אם אין". ידעו בני ישראל כי ענן ה' חופף עליהם יומם ועמוד האש מאיר עליהם לילה. ידוע ידעו כי השגחת ה' מובילה אותם בכל עת. אבל חשבו בטעות שהשגחת ה' איננה אלא דבר חיצוני. סברן כי האדם אינו נדרש לעשות דבר: לא להכשיר את עצמו מבחינה מוסרית, ואף לא לנקוט איזושהי פעולה מעשית, והקב"ה הוא העושה במקומו, למרות שאינו ראוי לכך, לא מצד מעשיו ולא מצד מעלתו המוסרית. כל זאת בבחינת "ה' יילחם לכם ואתם תחרישון" – תרתי משמע: לא להתפלל, ואף לא להילחם.
אז בא עמלק. משה – המנהיג את העם בהנהגה הניסית – אינו פועל באותה הפעם. עליו להוכיח לעם כי ה' שוכן בקרבם ובתוכם, גם כאשר הם פועלים בדרך הטבע. יהושע, גיבור המלחמה, נדרש לבחור אנשי מלחמה, היודעים ומוכנים להילחם. אל המלחמה הוא יוצא רק למחרת, לאחר אירגון נאות של הצבא, כדרכם של לוחמים. למחרת, משה עולה לראש הגבעה. מטה הא-להים בידו, מוכן ומזומן לעשות ניסים, אם הדבר יידרש. אבל זאת, רק בדיעבד, אם יהיה הכרח. מלכתחילה, הצפיה היא לנצח בדרך הטבע, ולהראות לבני ישראל כי הקב"ה – האוזר את ישראל בגבורה ועוטרו בתפארה – שוכן בתוך לבם. הוא הנוטע בהם את רוח הלחימה, והוא הנותן להם את הכוח ואת הדעת להילחם כיאות. נשיאת ידיו של משה, לא לעשיית נס היא באה, אלא לתפילה. התפילה לא באה לשנות את הטבע אלא לפעול בתוכו. כאשר משה מרים את ידו, ואף ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים – היו מתגברים. רוח ה' פיעמה בלבם, ומכוחה היו מתגברים בעצמם. ואילו כאשר הניח משה את ידו – ואף בני ישראל פסקו מלהביט כלפי מעלה, וניסו לשאוב כוח משריריהם וגבורה מנפשותם – לא יכלו לעמוד בפני עמלק.
עמלק בא לתת ביטוי למחשבה שהעולם הוא הפקר. אין הוא אלא מקרה. "אשר קרך בדרך". מלחמת עמלק, זיכרון היא לנו לדורות עולם, כי כל "מקרה" הוא: "רק מה'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
