ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"האם זו היתה מכת הפטיש של היושב ראש, בנימין זאב הרצל, שהרעידה את הלבבות בין באי הקונגרס הציוני החמישי, שנתכנס בבאזל בדצמבר 1901, או אולי היו אלה דמעותיו של יונה קרמניצקי שבזכותן נפל הפור - וקם אחד המוסדות הגדולים, שהיה לכלִי העבודה של ההסתדרות הציונית בארץ-ישראל? צירי הקונגרס, שהגיבו במחיאות כפיים סוערות על תוצאות ההצבעה לייסוד קרן קימת לישראל, ידעו שזהו רגע גדול. רגע שבו הציונות שׂמה את פעמיה לארץ-ישראל - לא רק במילים ובהכרזות, לא רק בדיונים ובהחלטות, אלא בגאולת האדמה באמצעותה של קרן לאומית, של העם ולמען העם". (מתוך אתר האינטרנט של קק"ל)
במחשבה ראשונה, לצייר את הקרן הקיימת לישראל במדינה יהודית זו משימה פשוטה ובנאלית. יהיה מי שיאמר, ובמידה רבה של צדק, כי אין לנו אלא לשוב ולהיזכר בימיה הראשונים, במטרותיה, בפועלה, וברוח החיה שפיעמה בה. להיזכר, ולהחיות מחדש.
ברבות השנים עברה קק"ל תהליך של הסתאבות שניתק אותה אט אט ממטרותיה המקוריות וניתב אותה לעיסוקים צדדיים, הנעים על הציר שבין החברה להגנת הטבע למשרד להגנת הסביבה. אין לזלזל בתפקידים כגון אלו, אלא שהם אינם חלק ממטרות קק"ל, ובהתמקדותה בהם חוטאת החברה לתפקידה ומועלת באמון הרבבות שתרמו לה מאז ומעולם.
שורשיו של התהליך שעברה קק"ל יונקים בחלקם מן הרוח הפוסט-ציונית, המכונה שלא בצדק 'אוניברסאלית', הנושבת במסדרונות השלטון ובאולמות בג"צ, ובחלקם מן התכונה הטבעית של גופים גדולים וזקנים, שתנופת הנעורים מהם והלאה ואת מקומה תופסים הדאגה למשכורת ולפנסיה, ובקיצור - הקיום הופך למטרה.
מהקדמה קצרה זו ניגש למספר משיכות מכחול בציור תמונתה של קק"ל במדינה יהודית אידיאלית, פחות מסקנות ויותר נקודות לדיון ולמחשבה.
רכישת קרקעות : משימתה המרכזית של קק"ל במרבית שנות קיומה הייתה גאולת קרקע, רכישת אדמות הארץ והעברתן מידי גויים לידי העם היהודי. האם גם בעתיד תידרש קק"ל לרכישת קרקעות מידי הערבים או שבמדינה היהודית האידיאלית יוכרזו בחוק כלל אדמות הארץ כאדמות מדינה ויושבו בכך לידיו של העם היהודי? האם יש קניין בארץ ישראל גם לגוי שאינו רשאי להיות כאן (שכן הוא אינו מוכן לקבל עליו הגדרות של גר תושב)? שאלה כבדה שדורשת ליבון. כפי הנראה ולפחות בשלב הראשון, לא ינושלו כלל הגויים מאדמותיהם בארץ כך שיהיה מקום לרכישת קרקעות בכספי קק"ל, בבחינת "חדש ימינו כקדם".
הקשר למנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) : נכון להיום מנוהלות אדמות קק"ל, בדומה לאדמות המדינה, בידי ממ"י. ממ"י, בהיותו גוף שלטוני, חויב לאחרונה ע"י בג"צ לנהוג באדמות קק"ל על פי עקרונות 'השוויון' ולהקצותן גם לערבים. סביר שבמדינה היהודית האידיאלית יתוקן עיוות זה גם ביחס לממ"י ואת ערכי השקר של בג"צ יחליפו ההכרה בסגולת ישראל ובזיקתם אל הארץ. עד אז יהיה עלינו הפריד את קק"ל ממנהל המקרקעין, להשיב את ניהול אדמות קק"ל לידיה שלה, כך שניתן יהיה להקצותן ליהודים בלבד.
אלו הן מקצת השאלות להן נידרש ביחס לדמותה של קק"ל במדינה היהודית האידיאלית. דומה כי התשובות כולן נעוצות בראש ובראשונה בחובת קברניטיה של הקרן הלאומית לזקוף קומה, להרים ראש, ולשוב ולהאמין מחדש בצדקת הדרך לאור חזון יהודי, ציוני, בוטח ומאמין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
