ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"האם זו היתה מכת הפטיש של היושב ראש, בנימין זאב הרצל, שהרעידה את הלבבות בין באי הקונגרס הציוני החמישי, שנתכנס בבאזל בדצמבר 1901, או אולי היו אלה דמעותיו של יונה קרמניצקי שבזכותן נפל הפור - וקם אחד המוסדות הגדולים, שהיה לכלִי העבודה של ההסתדרות הציונית בארץ-ישראל? צירי הקונגרס, שהגיבו במחיאות כפיים סוערות על תוצאות ההצבעה לייסוד קרן קימת לישראל, ידעו שזהו רגע גדול. רגע שבו הציונות שׂמה את פעמיה לארץ-ישראל - לא רק במילים ובהכרזות, לא רק בדיונים ובהחלטות, אלא בגאולת האדמה באמצעותה של קרן לאומית, של העם ולמען העם". (מתוך אתר האינטרנט של קק"ל)
במחשבה ראשונה, לצייר את הקרן הקיימת לישראל במדינה יהודית זו משימה פשוטה ובנאלית. יהיה מי שיאמר, ובמידה רבה של צדק, כי אין לנו אלא לשוב ולהיזכר בימיה הראשונים, במטרותיה, בפועלה, וברוח החיה שפיעמה בה. להיזכר, ולהחיות מחדש.
ברבות השנים עברה קק"ל תהליך של הסתאבות שניתק אותה אט אט ממטרותיה המקוריות וניתב אותה לעיסוקים צדדיים, הנעים על הציר שבין החברה להגנת הטבע למשרד להגנת הסביבה. אין לזלזל בתפקידים כגון אלו, אלא שהם אינם חלק ממטרות קק"ל, ובהתמקדותה בהם חוטאת החברה לתפקידה ומועלת באמון הרבבות שתרמו לה מאז ומעולם.
שורשיו של התהליך שעברה קק"ל יונקים בחלקם מן הרוח הפוסט-ציונית, המכונה שלא בצדק 'אוניברסאלית', הנושבת במסדרונות השלטון ובאולמות בג"צ, ובחלקם מן התכונה הטבעית של גופים גדולים וזקנים, שתנופת הנעורים מהם והלאה ואת מקומה תופסים הדאגה למשכורת ולפנסיה, ובקיצור - הקיום הופך למטרה.
מהקדמה קצרה זו ניגש למספר משיכות מכחול בציור תמונתה של קק"ל במדינה יהודית אידיאלית, פחות מסקנות ויותר נקודות לדיון ולמחשבה.
רכישת קרקעות : משימתה המרכזית של קק"ל במרבית שנות קיומה הייתה גאולת קרקע, רכישת אדמות הארץ והעברתן מידי גויים לידי העם היהודי. האם גם בעתיד תידרש קק"ל לרכישת קרקעות מידי הערבים או שבמדינה היהודית האידיאלית יוכרזו בחוק כלל אדמות הארץ כאדמות מדינה ויושבו בכך לידיו של העם היהודי? האם יש קניין בארץ ישראל גם לגוי שאינו רשאי להיות כאן (שכן הוא אינו מוכן לקבל עליו הגדרות של גר תושב)? שאלה כבדה שדורשת ליבון. כפי הנראה ולפחות בשלב הראשון, לא ינושלו כלל הגויים מאדמותיהם בארץ כך שיהיה מקום לרכישת קרקעות בכספי קק"ל, בבחינת "חדש ימינו כקדם".
הקשר למנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) : נכון להיום מנוהלות אדמות קק"ל, בדומה לאדמות המדינה, בידי ממ"י. ממ"י, בהיותו גוף שלטוני, חויב לאחרונה ע"י בג"צ לנהוג באדמות קק"ל על פי עקרונות 'השוויון' ולהקצותן גם לערבים. סביר שבמדינה היהודית האידיאלית יתוקן עיוות זה גם ביחס לממ"י ואת ערכי השקר של בג"צ יחליפו ההכרה בסגולת ישראל ובזיקתם אל הארץ. עד אז יהיה עלינו הפריד את קק"ל ממנהל המקרקעין, להשיב את ניהול אדמות קק"ל לידיה שלה, כך שניתן יהיה להקצותן ליהודים בלבד.
אלו הן מקצת השאלות להן נידרש ביחס לדמותה של קק"ל במדינה היהודית האידיאלית. דומה כי התשובות כולן נעוצות בראש ובראשונה בחובת קברניטיה של הקרן הלאומית לזקוף קומה, להרים ראש, ולשוב ולהאמין מחדש בצדקת הדרך לאור חזון יהודי, ציוני, בוטח ומאמין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
