ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
התורה מדגישה שתהליך הגאולה הוא כפול ומקביל. פרעה, האויב החיצוני שמשעבד, צריך להשתכנע, בדרך כזאת או אחרת, שלא כדאי למצרים ולו עצמו להמשיך לשעבד את בני ישראל. אך חשוב לא פחות הוא הצורך שבני ישראל עצמם ישתכנעו שכדאי להם להשתחרר מעבדות מצרים ולהאמין בצדקת דרכם. משה מתחנן לקב"ה: "הן בני ישראל לא שמעו אליי, ואיך ישמעני פרעה?" בסופו של דבר, בני ישראל יאמינו בצדקת דרכם ויצאו ממצרים כמנצחים, אך כדי שזה יקרה, צריך להשקיע זמן, הקרבה ומאמץ.
המסורת היהודית מספרת לנו, שלמרבה הצער, רבים מבני ישראל שלא האמינו בצדקת דרכם לא יצאו ממצרים ומתו שם, או התבוללו בארץ ששעבדה אותם והכאיבה להם. פרעה סמך על העובדה שבני ישראל לא ילכו אחרי משה ולא יעזבו את מצרים לטובת מדבר סיני. הוא הקשיב לאומרי הלאו בעם ישראל והחמיץ את הסוד האמיתי של גאולת ישראל: האמונה של האנשים בעצמם ובצדקת דרכו של העם היהודי.
בכל הדורות התמודדו היהודים עם ההתקפות מצד דתות אחרות, שמונות מיליוני מאמינים, אך עמדו איתנים באמונתם. תמיד היו יהודים שעזבו את היהדות, שהמירו את דתם, שלא האמינו עוד, אבל עיקרו של העם היהודי נשאר נאמן לאורח חייו, לערכיו ולהשקפת עולמו. העם היהודי נשאר נאמן עד כדי כך שכאשר העריך בנימין זאב הרצל את הסיכויים להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לפני יותר ממאה שנים, הוא אמר ובצדק "אם תרצו, אין זו אגדה". היו יהודים רבים שרצו, ולכן האגדה הפכה למציאות. ליהודים כעם לא היה ספק שהמטרה שלהם צודקת, חיונית ומעשית, גם כאשר הסיכויים להצלחתה נראו קלושים. הרצל מצא אוזן קשבת למסרים שלו מפני שבמשך מאות שנים האמינו היהודים שיום יבוא והם ייגאלו מהגלות וישתחררו מן השיעבוד שמדכא אותם. קשה לדמיין את החזון של הרצל מתגשם בלי סוד הגאולה - בלי הרצון של העם שהיה שם עוד לפני שהתנועה הציונית שלו קמה והתגבשה.
אחרי מלחמת העולם השנייה, כשבן גוריון ביקר במחנות העקורים באירופה, הוא שאב כוח מהרצון של הניצולים להמשיך לחיות, לבנות ולעלות לארץ ישראל. הוא אמר להם: "באתי לחזק ולעודד אתכם, וגיליתי שאתם נותנים לי את הכוח והעידוד הנחוצים". הוא גילה בתוך השרידים ההרוסים את סוד הגאולה: רצון הברזל להאמין ולהצליח.
כל דור מתמודד עם אתגרים ורגעים קשים של הכרעה. העשור החולף לא היה קל ליהודים בכלל, למדינת ישראל בפרט, ואפילו לא לעולם המערבי בכללותו. משום כך, שוב הפך סוד הגאולה לסוד בשביל יהודים רבים גם בישראל וגם בתפוצה. אין בקרבנו מספיק רצון בגלל האמונה הפוחתת בצדקת דרכנו וביכולתנו להצליח בסופו של דבר ולהתגבר גם על הקשיים האדירים שעומדים בדרכנו.
ישנם יהודים רבים שמוכנים לנטוש את כל מפעל הגאולה ולהשאיר הכול ליד האלקים. ישנם יהודים שחושבים שאנחנו לא ראויים לגאולה. ישנם יהודים שלא האמינו בה מלכתחילה או שחשבו שזאת טעות ושאין סיכוי שזה יצליח בטווח הרחוק. כל אלה הן בעצם אותן ההתנגדויות שהועלו לגאולת בני ישראל ממצרים. הרעיונות האלה הובילו לחורבן, לא של העם היהודי כעם אמנם, אבל לחורבנם של יהודים רבים שלא הגיעו לרגע הגאולה. אסור לנו לחזור על הטעות הזאת. אם נשכנע את עצמנו בצדקת דרכנו, יהיה לנו קל הרבה יותר לשכנע גם אחרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
