ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דוד המלך, הגדול והצדיק מכל מלכי יהודה וישראל, לא זכה לבנות את המקדש בירושלים רק מפני שהרג אנשים, גם אם הרג באופן מוצדק וחוקי. אי אפשר לבנות את בית השם על דמים. ראוי לציין ששלמה המלך, בנו של דוד ויורשו, שבנה את בית המקדש הראשון איננו מתואר בתנ"ך כאדם שלחם במלחמה כזאת או אחרת. השלטון שלו אמנם הוציא להורג פושעים ובוגדים, אך שלמה עצמו מעולם לא נחשב על ידי דורו או דורות מאוחרים יותר כאיש דמים.
בדברי חז"ל אף נמצא שמשה רבנו עצמו נענש על ידי הקב"ה מפני שהרג את נוגש העבדים המצרי, על אף שעשה זאת בצדק. משה שוהה כמעט שישים שנה בגלות, הרחק מאחיו במצרים, ככפרה על ההרג הזה. התורה מצווה אותנו להקים ערי מקלט שאליהן יגלו אנשים שהרגו, אפילו בשוגג. די לומר שהתורה מתנגדת לנטילת חיי אדם, גם אם היא בהחלט מתירה זאת כשיש צורך להציל יהודים או בנסיבות חריגות אחרות.
במהלך הגלות הארוכה של העם היהודי ידעה החברה היהודית אך מעט מקרי רצח בקרבה. פשעים אישיים אלימים היו עניין נדיר בארץ-ישראל כמעט בכל המאה שחלפה. היו, לצערנו, מקרי רצח פוליטיים, רציחות שנעשו ממניעים אידיאולוגיים, כמו של דהאן, ארלוזורוב ורבין, אך האוכלוסייה היהודית הכללית חשה בטוחה ולא חששה מרצח אקראי של ישראלים על ידי ישראלים. המצב הזה השתנה בעשור האחרון. העולם התחתון בישראל הלך והתחזק עם הזמן ונעשה אלים יותר ועשיר יותר. המלחמות הפנימיות בעולם התחתון הפכו פומביות ואכזריות יותר, מה שהביא לכך שאנשים חפים מפשע נפגעו כחלק מהנזק ההיקפי שגרמו המלחמות האלה. נראה שלמשטרה ולבתי המשפט אין כוח להתמודד עם הבעיה. כמעט שלא חולף יום שלא מדווח בו על רצח, ולרוב מזוויע ומזעזע, של ישראלים על ידי ישראלים. ילדים שקמים על הוריהם, שכנים על שכניהם, בעלים על נשותיהם ועוד - כולם חלק ממנת ההרג היומית. גם קטטות שיכורים בפאבים בלילות שבת מובילות לא פעם לרצח. ילדים מביאים סכינים לבית הספר, ובסופו של דבר, באופן בלתי נמנע כמעט, יש דקירות, וגם הפעם הרשויות אובדות עצות ואינן יודעות כיצד להתמודד עם הכיעור הזה ועם השפעותיו על החברה. נראה אולי שאין מגזר בחברה המגוונת מאוד שלנו שלא נגוע בבעיה הזאת.
לתמונה הקודרת הזאת אפשר להציע כמה פיתרונות קלים או מיידיים, אך ברור שחינוך לדרך-ארץ, לסובלנות ולוויכוחים לא אלימים הוא הפיתרון היחיד שיעזור לחברה שלנו בטווח הרחוק. בכל בית-ספר בישראל וגם בכל בית ומשפחה צריך להדגיש את הציווי "לא תרצח". העובדה שכמעט לא היתה פשיעה אישית אלימה בחברה היהודית בעבר התבססה על חינוך כזה שחזר והדגיש את הדברים שוב ושוב. הוא התבסס גם על חברה הומוגנית הרבה יותר מהחברה שיש בישראל היום. הניסיון המודע של הציונים הראשונים ליצור כאן "יהודי חדש" יצר אישיות הרבה יותר תוקפנית מזו של "היהודי הישן" שחי בגלות. אך במקביל לחיזוק הנחוץ, והראוי לכאורה, של הכוח הפיזי של היהודים, הופיעה גם שחיקה הדרגתית באיסור על אלימות ורצח. אם נוסיף לזה את העובדה שעולים רבים סובלים מקשיי קליטה, עולים שרבים מהם באו בלי שום רקע יהודי מארצות שבהן אלימות ורצח נפוצים מדי, לדאבון הלב, העניין רק יסתבך עוד יותר.
חכמי התלמוד הזהירו אותנו שיום קיבוץ הגלויות יהיה יום קשה מאד, ונראה שהאלימות ומקרי הרצח הפושים בחברה שלנו הם אחד הגורמים לקושי הזה בחברה שלנו. אנחנו צריכים לחזור בלי הרף על המנטרה "לא תרצח", עד שתחלחל לכל חלק ומגזר בחברה היהודית. בסופו של דבר, היא תשפיע לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
