ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מצות עשה לטעון עם חברו להקים המשא על הבהמה או על האדם, שנאמר: "הקם תקים עמו" (דברים כ"ב ד').
מצוה לספר
צניעותו ומידת ההסתפקות במועט שהיו נר לרגליו של הרב בנימין הרלינג זצ"ל הי"ד, גרמו לו לנסוע במהלך חייו בטרמפים ובתחבורה ציבורית ולא לרכוש לעצמו רכב משלו.
אדם שנתקע פעם עם רכבו באחד מכבישי השומרון סיפר כי המתין זמן רב עד שיחלוף לידו רכב שיעצור ויעזור לו. לאחר שעה ארוכה, לשמחתו עצר לידו רכב, אולם מה גדלה הפתעתו כשראה שמהרכב יורד אחד הנוסעים, והרכב ממשיך בנסיעתו. ר' בנימין שהיה טרמפיסט ברכב רצה לעזור ליהודי העומד בצד הכביש, אולם כשהתברר לו כי בעל הרכב לא יכול להתעכב ביקש לרדת על מנת לעזור. כשגמרו לתקן את הרכב רצה בעל הרכב לקחת את ר' בנימין ליעד נסיעתו, אולם ר' בנימין הסכים לנסוע איתו רק עד ליעד המקורי אליו היה אמור לנסוע ולא הסכים שיאריך בשבילו את הדרך אפילו במעט.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
24 - מצווה לפרוק מבהמת חברו הרובצת תחת משאה
25 - מצוות עשה לטעון עם חברו
26 - מצווה לאהוב כל אחד מישראל כגופו
טען עוד
* * *
כבדרך אגב סיפר אחד מאורחיו של הצדיק הירושלמי, ר' אריה לוין זצ"ל, שבדרך ראה אישה זקנה סוחבת בקושי סלים רבים, בדרכה מהשוק לביתה. כמובן שהאיש לקח ממנה את הסלים ובחיוך ליווה אותה לביתה. המשיך האיש וסיפר: "כשהגעתי לביתה, פנתה אלי האישה ואמרה לי כי ברצונה לשלם לי על טירחתי, אך אמרתי לה כי זו היתה זכות ואין לי רצון בממונה, ונפרדנו בלבביות". ר' אריה פנה אל האיש ואמר לו: "ישנם מדרגות שונות במצות גמילות חסד. יש הגומל חסד בממונו, כגון הנותן צדקה וכדומה, וישנה מדרגה גבוהה יותר, שהיא הגומל חסד בגופו, כגון המבקר את החולה וכדומה". המשיך ר' אריה ואמר: "אם היית לוקח מהאישה כסף עבור העזרה שנתת לה היית נחשב לסבל, הסוחב משאות תמורת משכורת, אולם כעת שעשית זאת לשם עזרה בלבד אתה נחשב ל'גומל חסד בגופו'".
מצוה להורות
מצוה זו מכונה אצל חז"ל מצות טעינה. אדם חייב הרואה את חברו מתקשה לשאת משא בעצמו או שמתקשה להטעין את המשא על בהמתו חייב לעזור לו. אין חובה על האדם לעזור להטעין ללא תשלום אלא יכול לגבות תשלום על עזרתו בהטענת המשא.
אדם מכובד שהיה נמנע מלהטעין את בהמתו שלו, אינו חייב לעזור לאחר במעשה זה, אך אם בכל זאת עוזר הרי זו מידת חסידות.
אם נפל המשא לאחר שעזר בטעינה, חייב לעזור שוב ושוב עד שיצליחו לטעון היטב, שנאמר "הקם תקים", ודורשים חז"ל על כפילות הלשון: "אפילו מאה פעמים".
החובה לטעון חלה רק אם האדם הזקוק לעזרה נמצא בטווח של רס"ו אמה ושני שלישי אמה, שזה כמאה וארבעים מטר. אולם אם המרחק גדול מכך אינו חייב להתקרב ולעזור בטעינה. אם בעל הבהמה (או הרכב) אומר לאדם שבא לעזור, שהיות ויש עליך חובה לטעון אינני רוצה לסייע בידך, פטור השני מלעזור, שכן התורה אומרת "הקם תקים עימו ", אולם אם בעל הבהמה אינו מסוגל לעזור מפני זקנתו או חולשתו חייב השני לעזור לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
