ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בבתים רבים לכל שבת מתלווה החשש: איך יראה שולחן השבת בביתנו השבוע? ילדים שעוזבים את שולחן השבת באמצעו, מריבות, שיחות רדודות וקריאת עיתונים במהלך השירה המשפחתית, הם לצערנו תופעות מוכרות, לצד שולחנות שבת מרוממים ומקדשים.
את הקומה התורנית השבוע נייחד לנושא קירוב בני המשפחה לשולחן השבת, כדי שמלאכי השלום ישכנו בביתנו.
את הקומה התורנית השבוע נייחד לנושא קירוב בני המשפחה לשולחן השבת, כדי שמלאכי השלום ישכנו בביתנו.
להשקיע!
הרב שבתי סבתו שליט"א - ראש ישיבת מצפה יריחו
בשבת נאמרה מצווה מיוחדת: "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" (שמות ט"ז) - שבת צריכה הכנה. הגמרא מספרת לנו על גדולי ישראל שהשקיעו בהכנת השבת, כל אחד בדרכו שלו. זהו המושכל הראשון אותו אנו צריכים להפנים, לפני שאנחנו באים לדבר על חיבור בני המשפחה לשולחן השבת. אין כל דרך להגיע לשבת ככלל, ולשולחן שבת בפרט, אם אנחנו לא מוכנים.
את שולחן השבת צריך לראות כמשימה וכפרויקט, ולהתכונן אליו בהתאם. ההכנה מתחילה גם בהשקעה בתבשילי השבת. ברגע שהילדים ירגישו שהשבת מענגת אותם, ולא מביאים לשולחן מאכל רגיל או קנוי, אלא מגישים מאכלים מיוחדים, שכולם אוהבים ושהשקיעו רבות בהכנתם - היחס לשולחן השבת ישתנה.
הוא הדין בשילוב רוחניות בשולחן השבת. חובה לחשוב מה הם הדברים המעניינים את בני הבית. היום ניתן בקלות להגיע לדברי תורה בתחומים שונים. אי אפשר להסתפק בדברי תורה הנלקטים מכל הבא ליד, כי התוצאות תהיינה בהתאם. גם בדברי התורה צריך להשקיע, לחפש, לחשוב ולתכנן רעיון מעניין או אקטואלי שנלקח מן הפרשה. לדוגמה, אם בבית מחבבים את השפה העברית, אפשר לתכנן שאלות המבוססות על מילים מיוחדות בפרשה, או רעיון מתוך טעמי המקרא, או חידודי לשון.
חובה להכין מראש גם את השירים שילוו את שולחן השבת, ולא רק לדקלם מתוך הברכון . יש לערוך מראש תוכנית של שירים לערב ולבוקר. אני אישית, עסקתי הרבה בחיבור שירים מיוחדים שתכנם הוא סיכומי שיעורים תורניים, באופן זה, אפשר לשיר את השיר ולשוחח עליו. כמו כן, יש להכין מראש סיפורים לשולחן השבת , ולא רק לקחת ספר ולהתחיל לקרוא. לפני השבת יש לקחת סיפור לעבד אותו, להוסיף או לגרוע. מהסיפור ייהנו הקטנים, מדברי ההלכה ייהנו הגדולים ובכך נרכז את תחומי ההתעניינות מכיוונים רבים.
אם הגענו למצב שבו ילד לא מגיע לשולחן השבת חובה לעשות כל מאמץ בכדי לשנות את המצב. לאפשר לילד להזמין את חבריו לשולחן שבת, או לבדוק מה מושך את הילד החוצה ואותו להביא פנימה. זה ניתן ואפשרי, רק צריך להשקיע ואז כל השקעה תשא פרי.
"כללי עבודה"
הרב יואל קטן שליט"א - ר"מ בישיבת שעלבים וראש מכון 'שלמה אומן'
אכן מדובר בבעיה קשה, שבה לעיתים כפסע בין סעודה חווייתית לבין 'מלחמת אבות ובנים'... אין לי מתכון בטוח, אך לענ"ד קיימים כמה כללי 'עשה' ו'לא תעשה' די יעילים:
א. לדאוג שיהיה מנהג קבוע שכל אחד מבני הבית שמסוגל לכך יגיע לסעודה עם דבר תורה מוכן מראש [לא חייבים לשמוע את כולם דווקא בליל שבת, יש בשבת שלוש סעודות...].
ב. כדאי שהחלק הראשון של הסעודה יוקדש יותר לקטנים, לשמיעת חוויותיהם, לפירושיהם ושאלותיהם על פרשת השבוע וכדו', והמשך הסעודה יוקדש יותר לגדולים - אחרי שהקטנים כבר התעייפו [בעיקר בליל שבת].
ג. אבי המשפחה 'יצטייד' בכמה דברי תורה וסיפורים יפים ופשוטים שטובים גם לגדולים וגם לקטנים, למקרה שבו נוצר 'חלון' בסעודה [בין המנות וכד'].
ד. לבקש, ולעמוד על כך, שבזמן ששרים שירי שבת כל בני הבית ישתתפו בשירה, גם מי שפחות אוהב לשיר; ו'אחר המעשים ימשכו הלבבות'... ומי שבכל זאת לא שר - שישתוק ולא יפריע.
ה. יש להקפיד שבזמן הסעודה לא יקראו המסובים, לא הגדולים ולא הקטנים, מדפי פרשת השבוע שהביאו איתם מבית הכנסת [בעיקר לא את עלון 'קוממיות'...] - זה מנתק אותם מהמתרחש בסעודה המשפחתית.
ו. יש להקפיד שגם הקטנים לא יקומו מהשולחן בזמן הסעודה; בהמשך, כשהם מתעייפים ומאבדים ענין, אפשר 'לשחרר' אותם לקרוא ספר או לשחק בחדר [לא במקום הסעודה!].
ז. לא 'למרוח' את הסעודה יותר מדי! בני הבית המעוניינים יכולים להמשיך לשבת ליד השולחן גם אחרי ברכת המזון.
בכל העניינים האלו [ובאחרים...] חשוב שיהיו 'כללי עבודה' ברורים ועקביים; קצת משמעת בבית לא תזיק... והכול ברוח טובה ובהרבה שמחה ואהבה. חשוב גם לזכור ש'כשלון' בסעודה אחת לא צריך להקרין על הסעודות הבאות! ובשם ה' נעשה ונצליח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
