ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בני ישראל חיים בארץ גושן הפורייה, רבים מאוד ומצליחים מאוד. יוסף זוכה לראות את ניניו על ברכיו ומבטיח לאחיו ולצאצאיהם שיום אחד הם יעזבו את מצרים ומבקש מהם להישבע שיעלו את עצמותיו איתם ויקברו אותם בארץ ישראל. בסיפור הפרשה הזה אין שום רמז לאסון שעתיד ליפול על משפחת יעקב לדורותיה. עבודת פרך, ייאוש ושעבוד אינסופי, לכאורה, לפרעה "אשר לא ידע את יוסף" ממתינים להם מעבר לפינה בסיפור האנושי הזה.
על אף שהמדרש מנסה לשים דברי נבואה גם במחשבות וגם באמירות של יעקב ויוסף, פשטות פסוקי הפרשה לא מתייחסים לנפילה המתקרבת שממתינה למשפחת יעקב. התורה לא מרשה לנו להציץ מעבר לפינה ולראות מה צופן העתיד לעם היהודי. נצטרך להמתין לפרשת השבוע הבא כדי לשמוע על הקשיים שמחכים להם.
בהיסטוריה היהודית התרחיש הזה חזר על עצמו לעתים קרובות. האם יהדות ספרד בתור הזהב שלה אפילו שיערה שממתינים לצאצאיה בשנת ה'רנ"ב (1492) גירוש והמרה דת כפויה? האם יהדות פולין, שהוזמנה לשם לפני 800 שנה וקיבלה אוטונומיה ושלטון עצמי ממלכי פולין באותה עת אפילו דמיינה אז את הפוגרום הרצחני של פרעות ת"ח-ת"ט 400 שנה אחר כך, או את האנטישמיות באותה הארץ בשנים שהובילו למלחמת העולם השנייה? כלום יהודי גרמניה, שראו את עצמם כגרמנים הטובים ביותר, חשבו שהיטלר יקום וימחק בעשור אחד את כל מה שהם חשבו שהשיגו במאות שנים? התשובה לכל השאלות האלה היא "לא!" מהדהד. איש לא יכול היה לראות מה מחכה לו מעבר לפינה ההיסטורית.
בשנת ה'תרצ"ח (1938), כשפורסם "הספר הלבן" הבריטי בעניין המנדט בפלשתינה דאז, מי שיער בנפשו שרק עשר שנים אחר-כך תקום מדינה יהודית עצמאית ותתקיים בהצלחה? ומה נאמר על עתידם של יהודי אמריקה החיים בנוחות, בנועם ובשאננות ב"ארץ הזהב" היום?
אינני מוכן להסתכן בתחזיות. למעשה, האופי הבלתי צפוי של האירועים בחיי האנושות כבר אמור לגרום לכולנו לנקוט משנה זהירות בהכרזות נחרצות בדבר מה שצופן העתיד. לפי שעה אין לנו פריסקופ קסמים שמאפשר לנו להציץ מעבר לפינה ולזהות אירועים עתידיים בחיינו או בחיי האומה. השפל הכלכלי הנוכחי שם ללעג את כל תכנוני ההשקעות לטווח הרחוק של המומחים, לכאורה. החיים תמיד לועגים לתוכניות ולוודאויות שלנו.
היהדות מלאה אופטימיות ותקווה. בסופו של דבר הכול עוד יסתדר, גם אם לא מסופר לנו איך בדיוק זה יקרה. העם היהודי יצא ממצרים, התאושש מהגירוש ספרד. פולין וגרמניה הפכו לבעלות בריתנו, על פניו, והמדינה היהודית בארץ ישראל מתקיימת בהצלחה לא מועטה. המפלצת הסובייטית קרסה מכובד משקלה ומאכזריותה, ומיליוני יהודים סובייטים חופשיים להיות שוב יהודים. איש לא צפה את כל האירועים האלה בברור, ולמעשה, מעטים העזו לקוות שהם יהפכו אי-פעם למציאות.
אנחנו לא יודעים וגם לא יכולים לדעת מה ממתין לנו מעבר לפינה. ייתכן שזה טוב או אפילו טוב יותר ממה שאנחנו מעזים לקוות ולייחל. יש גם סיכוי שדברים אחרים, פחות נעימים, יתרחשו. לפיכך כל מה שנותר לנו הוא להתמודד עם ההווה כמיטב יכולתנו ותבונתנו. העתיד טרם הגיע, ולכן אנחנו צריכים להתמודד עם מה שניצב לפנינו כעת, ובמקביל להוסיף להפיק לקחים ממה שקרה לנו בעבר.
יעקב אמר לנכדיו "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותיי". הברכה הזאת תקפה לגבי כולנו גם היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
